ובכן
הייתי, שרדתי וחזרתי כדי לספר.
בענייני הבטחון, ביום השני הציבו חיילים בשער המלון וגלאי מתכות בדלת. אני לא בטוחה שהם ידעו מה לעשות אם יש צורך, אבל הם היו שם. מעבר לזה, לא הרגשנו מאויימים.
היינו ברבאט, שהיא עיר מודרנית לגמרי (חוץ מהחלק ה"עתיק") ולא מאוד מעניינת מבחינה תיירותית. אין בעיה להסתובב ברחובות וישראלים מתקבלים בברכה.
מבחינת הכנס, היה מאוד מעניין, פחות מבחינה מדעית ויותר מבחינה תרבותית. כמה פעמים בחיים יוצא לך לשמוע יד ראשונה על החיים במדינות ערב. אם היו יותר הזדמנויות כאלה, יש מצב שהמזרח התיכון היה נראה אחרת. מצד שני, זה כל כך קשה לארגן מפגשים כאלה, הרבה יותר ממה שחשבתי.
זוכי פרס נובל בכימיה מתאפיינים, בהכללה גסה, ביכולת יוצאת דופן להיות קשובים לעצמם ולא לשמוע אף אחד אחר.