תיירים ותחבורה ציבורית: אשמח להערות אם המידע בפוסט שגוי
תיירים ותחבורה ציבורית: אשמח להערות אם המידע בפוסט שגוי
אני יודע שחלק כתבו פה על זה בעבר לגבי רישות אתרי התחבורה הציבורית בישראל ונגישותה לתיירים:
ירושלים: הרכבת הקלה שיפרה משמעותית את הנגישות שלה לתיירים. הנקודה הבעייתית בירושלים היא שהקו היחידי של אגד שמגיע לטיילת בהר הזיתים הוא קו 51 עם שלוש נסיעות ביום שנועד לציבור החרדי שעולה להתפלל בבית הקברות.
תל אביב: המפות שנפרסו בכל תחנת אוטובוס במרכז העיר היא
אחת הטובות שנוצרו למפה של קווי אוטובוסים בלבד. אם מסתבכים הבאבל לתיירים יכול להיות מעולה ולהוות תחליף למונית.
חיפה: נראה שהקו העיקרי שמשרת תיירים בחיפה הוא 136. גם גישה לדליית אל כרמל מאוד נוחה גם כן.
מצדה וים המלח: בניגוד לטענות שקראתי שהתחבורה הציבורית למצדה ואזור ים המלח לא משהו. יש לזכור כי נקודת המוצא של רוב התיירים לשם היא ירושלים ויש להם את 486 בתדירות סבירה. (חושב שזה הקו אוטובוס עם האחוז הכי גבוה של תיירים בישראל). מסכים שאם נקודת המוצא היא תל אביב זה קצת יותר בעייתי.
גם לגבי נצרת אם נקודת המוצא היא חיפה, אז יש תחבורה ציבורית תדירה למדי (אך די איטית) בדמות קו 331 ויתרון נוסף שהוא עובד בשבת. הבעיה שנצרת זה שלהר הקפיצה אין תחבורה ציבורית
הבעיה היא במקומות שהן לא ערים והתחבורה הציבורית מוגבלת למדי (רשימה חלקית):
קיסריה: רק קו 80 עם תדירות של פעם בשעה וחצי שלוקח לו 40 דקות להגיע לתחנת פרדס חנה שכוללות סיבובים בכל ישוב הוילות.
בית גוברין: רק קו 80 של דן בדרום עם 6 נסיעות ליום מגיע לשם. רק חסר שההגעה לשם תהייה בראשון או חמישי...
מגידו: למרות שהיא ממוקמת על ציר ראשי, התחבורה הציבורית אליה דלילה והקו היחידי שכן מגיע לשם בתדירות של 4 נסיעות ליום (קו 56) מצריך החלפה לא נוחה לתייר ביוקנעם או צומת מגידו.
ראש הנקרה: קו 31 מנהריה. תדירות סבירה
מצפה רמון: תדירות סבירה בהחלט מבאר שבע.
האתרים הנוצריים בצפון הכנרת: בעיתיים למדי. קו 52 של מ"א גולן פועל בשעות לא מתאימות.
וזה מבלי להזכיר את הערים הנבטיות ותמנע שאין שום דרך להגיע אליהן בתחבורה ציבורית.
העניין הוא שיש פה ביצה ותרנגולת. לא נראה שיש כמות תיירים מספקת כדי להצדיק תדירות טובה יותר לחלק מהאתרים, ולכן (להוציא קו 486 שעושה קישור חזק) לא רואה פה עדיין סיכוי להתפתחות קווי אוטובוס שהייעוד שלהם הוא לתיירים.
תיירים ותחבורה ציבורית: אשמח להערות אם המידע בפוסט שגוי
אני יודע שחלק כתבו פה על זה בעבר לגבי רישות אתרי התחבורה הציבורית בישראל ונגישותה לתיירים:
ירושלים: הרכבת הקלה שיפרה משמעותית את הנגישות שלה לתיירים. הנקודה הבעייתית בירושלים היא שהקו היחידי של אגד שמגיע לטיילת בהר הזיתים הוא קו 51 עם שלוש נסיעות ביום שנועד לציבור החרדי שעולה להתפלל בבית הקברות.
תל אביב: המפות שנפרסו בכל תחנת אוטובוס במרכז העיר היא
אחת הטובות שנוצרו למפה של קווי אוטובוסים בלבד. אם מסתבכים הבאבל לתיירים יכול להיות מעולה ולהוות תחליף למונית.
חיפה: נראה שהקו העיקרי שמשרת תיירים בחיפה הוא 136. גם גישה לדליית אל כרמל מאוד נוחה גם כן.
מצדה וים המלח: בניגוד לטענות שקראתי שהתחבורה הציבורית למצדה ואזור ים המלח לא משהו. יש לזכור כי נקודת המוצא של רוב התיירים לשם היא ירושלים ויש להם את 486 בתדירות סבירה. (חושב שזה הקו אוטובוס עם האחוז הכי גבוה של תיירים בישראל). מסכים שאם נקודת המוצא היא תל אביב זה קצת יותר בעייתי.
גם לגבי נצרת אם נקודת המוצא היא חיפה, אז יש תחבורה ציבורית תדירה למדי (אך די איטית) בדמות קו 331 ויתרון נוסף שהוא עובד בשבת. הבעיה שנצרת זה שלהר הקפיצה אין תחבורה ציבורית
הבעיה היא במקומות שהן לא ערים והתחבורה הציבורית מוגבלת למדי (רשימה חלקית):
קיסריה: רק קו 80 עם תדירות של פעם בשעה וחצי שלוקח לו 40 דקות להגיע לתחנת פרדס חנה שכוללות סיבובים בכל ישוב הוילות.
בית גוברין: רק קו 80 של דן בדרום עם 6 נסיעות ליום מגיע לשם. רק חסר שההגעה לשם תהייה בראשון או חמישי...
מגידו: למרות שהיא ממוקמת על ציר ראשי, התחבורה הציבורית אליה דלילה והקו היחידי שכן מגיע לשם בתדירות של 4 נסיעות ליום (קו 56) מצריך החלפה לא נוחה לתייר ביוקנעם או צומת מגידו.
ראש הנקרה: קו 31 מנהריה. תדירות סבירה
מצפה רמון: תדירות סבירה בהחלט מבאר שבע.
האתרים הנוצריים בצפון הכנרת: בעיתיים למדי. קו 52 של מ"א גולן פועל בשעות לא מתאימות.
וזה מבלי להזכיר את הערים הנבטיות ותמנע שאין שום דרך להגיע אליהן בתחבורה ציבורית.
העניין הוא שיש פה ביצה ותרנגולת. לא נראה שיש כמות תיירים מספקת כדי להצדיק תדירות טובה יותר לחלק מהאתרים, ולכן (להוציא קו 486 שעושה קישור חזק) לא רואה פה עדיין סיכוי להתפתחות קווי אוטובוס שהייעוד שלהם הוא לתיירים.