ענן שלג "אמיתי"-לא מוריד ברד. הוא לא יכול.
ברד (אמיתי,לא גראופל/ברד רך/גשם קפוא ושאר סוגי משקעי קרח) נוצר כאשר רום הקיפאון עובר בתוך הענן,דבר שמאפשר לטיפונות מים קטנות לעלות עם הזרמים הקונווקטיבים אל מעל לנק' הקפאון,לקפוא,לרדת למטה כגרגירי קרח,ואז שוב להגיע לאיזור שבו המים נוזליים (ונמצאים בקירור יתר),וכך שוב לצבור עוד שכבה של נוזל,לעלות שוב מעל לרום הקפאון,ל"חזק" את השכבה החדה,ולרדת שוב,וככה חוזר חלילה,עד שהוא מגיע למשקל כבד וחריג ביחס ליתר המשקעים בענן.
הגורם הכי קריטי
זה שענן מחולק ל-2 איזורים: 1-איזור עם זרמים עולים-היכן שלא יתכנו משקעים בשל חוזק הזרימה
2-איזור עם זרמים יורדים-היכן שמשקעי הענן יורדים ביתר שאת,וגם רום הקפאון מונמך,ומאפשר שלג כ-400 מטר מתחת לרום הקפאון האמיתי. המשקע החריג לחוק הזה-הוא ברד. ברד,בשל מבנהו היחודי,כ"כ כבד,עד שהוא יכול לרדת באיזור הזרמים העולים בענן,ובטרם גשם/שלג מופיעים,איזור זה הוא האיזור החם של הענן,וכמו שאנו מתלהבים שענן מוריד את הטמפ' כשהוא עובר ומאפשר שלג? בחלק הזה זה בדיוק הפוך,הוא מעלה את הטמפ' בקרקע. ולכן,רק משקעים כבדים כברד (שיכול גם להגיע לגודל כדורי גולף,בס"ר קונווקטיביות מאוד),יכולים לרדת בחלק החם של הזרימה העולה (וגם שם הם נוצרים),ברד לא ירד בחלק הקר של הזרימה,כי אין שום מנגנון שייצר אותו באיזור הזה (לא שיש לו באמת בעיה עם הקור,ולהיות בחברותא עם פתיתי שלג צעירים ונוצצים ממנו). גורמים משניים נוספים שאופיינים למערכות קרות,ומקשות על היווצרות ברד: 1-רום הקפאון העובר בענן,יחסית נמוך בתוכו,או אפילו נמצא מתחת לבסיסו,לכן כל/רוב הענן מורכב מגרגירי התקרחות,ולא מטיפונות מים,דבר שמונע את התהליך של יצירת ברד גדול ו"טבעתי",שכבד מספיק כדי לרדת בחלק החם של הזרימה העולה,ולכן לכל היותר יורד ברד חד שכבתי,שמכונה גראופל או "ברד רך",והוא יורד ביחד עם שאר המשקעים,היכן שהזרמים היורדים מופיעים,כי גודלם ומשקלם נמוך מכדי לרדת בחלק החם העולה. ואם כבר הגדרות,אז "ברד רך" הוא יותר שילוב של גראופל,ביחד עם שלג,ולכן זה נראה כאילו שהברד "מתנפץ" לרסק של קרח כשהוא פוגע בקרקע (או במקרה המאוד ספציפי שלנו,בשמשה של הרכב,או על שרוול המעיל שלך-שמיד מואר בפלאש-ומועלה כתמונה לפורום). 2-קונווקציה חלשה: א-בגלל שמערכות קרות בעלות עובי שכבה נמוך יותר,טרופופאוזה נמוכה יותר,ולעיתים גם הבדל תרמאלי בין שכבתי לא כ"כ מפותח,אז אין נטיה ליצור ברד,או ברד משמעותי בזרימות העולות. ב-במיוחד בהרים,המרחק מהים בארצינו עושה את שלו,ולכן ס"ר וברד אמיתי,יותר נדירים וקשים להשגה שם. ומכאן,שענן יכול להגיע לחוף,נקודתית להוריד ברד כבד,אך כשהוא יגיע להר,בשל כל מה שצויין,הדבר יהיה כמעט בלתי אפשרי,ולכן המשקעים ירדו כשלג,או כגראופל,או במקרה של ירושלים-כגשם מעורב עם גמב"ש