לא מבין כל כך הרבה
לא מבין מה זה היה השעמומון הזה. ההייפ היה טוב, העבודה השיווקית וכל הגימיק של ה"ריממבר דה ראמבל" היו אחלה, אבל אירוע זוועה, חוץ מסינה-סטיילס (אבל התוצאה של סינה סטיילס אוטומטית הורידה).
 
לא מבין איך אחרי שנתיים של קידום צעירים וכוכבים חדשים, רוב המיינאיבנט של רסלמניה השנה הולך להיות מורכב מסינה, אורטון, טריפל אייץ', אנדרטייקר וגולדברג.
 
לא מבין למה ממשיכים לדחוף את ריינס. למה צריך לדחוף אותו מס' 30 כאילו בשביל ההפתעה המגניבה ולמה צריך להשאיר אותו אחרון. מה צריך לקרות כדי שיחליטו לרדת ממנו סוף סוף?? הוא צריך לשכב עם סטפני או משהו?? פשוט הזוי מבחינתי שבזכייה של אורטון נשמתי לרווחה... אשכרה...שמחתי שאורטון ניצח את הראמבל. או יותר נכון, שמחתי שלא ריינס ניצח.
 
לא מבין למה להפוך את הסטוריליין השחוק והמשעמם של אורטון והווייאטס לפיוד על האליפות למניה, במקום להפוך את הסטוריליין המצוין בין אוונס לג'ריקו לאחד כזה.
 
מה שאני כן מבין, זה שבעקבות הפיצול המיותר של הבראנדים, שוב אין משמעות אמיתית לזכייה בראמבל, כי בסוף יש לפחות 3 מיינאיבנטים ולא נראה לי שאורטון-ווייאט (או מי שלא יהיה שיהיה אלוף עד אז) יקבל את המיינאיבנט של מניה על חשבון גולדברג או טייקר.
 
נראה שלמרות ההשקעה הניכרת בכוכבים חדשים והתגובות הטובות של הקהל, משהו שם מכניס את וינס ושות' להיסטריה לקראת רסלמניה והם חוזרים ל"באנקרים" של 15 השנה האחרונות במקום לסמוך על הכוכבים החדשים ולתת להם גב אמיתי.
 
לא הכרתי חצי מהמשתתפים בראמבל הזה. לא באתי עם שום ציפיות ולא היה לי שום פייבוריט בראש. בדרך כלל כשזה קורה, אני מבסוט מהאירוע. הפעם לא הפסקתי להריץ ולהתאכזב. פשוט חרא של אירוע ומסתמנת גם חרא של רסלמניה.
כאילו אני כל הזמן מצפה שמשהו במוצר יגרום לי לחזור לצפות בתכניות השבועיות, יגרום לי להתלהב שוב, לצפות לתכניות ולאירועים... אבל באופן עקבי כשיש לWWE הזדמנות כזו בשנים האחרונות, הם בדרך כלל הולכים על המשעמם, המוכר, הידוע והברור, במקום להמשיך לבנות כוכבים חדשים ולתת משהו שונה ומעניין.
