הבת האמצעית שלי נולדה עם מום כלשהו זה הסתדר עם הזמן אבל היא עדיין ניראית פוזלת בעין אחת(למרות שזו לא פזילה) ואז שואלים היא פוזלת? יש לה עין עצלה? למה את לא מטפלת בזה? למה את לא לוקחת חופש מהעבודה ומטפלת בילדה האומללה? ויפהנפש למיניהם אומרים : עכשיו זה מורגש פחות. האמת שאף פעם לא היו לי כוחות להסביר.
בשבוע 35 באתי לבית חולים אחרי שלא הרגשתי תנודות של העובר. האחות במיון שואלת אותי, תגידי המשקל של התינוק בסדר? כי הבטן שלך נורא קטנה. עשית בדיקות? והתשובה: פרופ' לסינג הוא הרופא שלי (שהוא המנהל שלה) בשניה אחת היא סתמה את הפה.
ואם היא לא תשאל ויקרה אסון (חו"ח) למי יבואו בטענות ??? אליה. אני מקווה שהיא ממשיכה לשאול. אני מניח שהיא רגילה לאמהות לחוצות. --------- העיקר שהכל בסדר.
כבר באתי כמעט להשוויץ שאותי לא מצליחים לעצבן אבל.... אחרי שקראתי בביקור אחרון בטיפת חלב אמרה לנו האחות שהוא דרדס ואני באדישות עניתי לה טוב נו...אמא שלו רק 1.60 אז היא אומרת לבעלי (הוא 1.82) טוב אתה לא יכול לדרוש שהילד שלך יהיה יפה כמוה וגבוה כמוך כל אחד צריך שיהיה לו חיסרון אותי זה הרתיח!!!!! אבל שתקתי כי....הוא - בעלי תמיד בוחר בלהתעלם מדברים כאלה....
דניאל דומה לאביה ולכן יש לה עוד כהה, ואני שקופה ממש. אז תמיד מסתכלים, ואחרי שעה שואלים, אבל איך זה שהיא כהה ואת בהירה? מהשכן... ואם היא ילדה מאומצת, איך אתם שואלים? או שהיו מעירים לי: הילד לא מכוסה, הילדה עם שמיכה על הפנים וכדומה.