אני לא מהסוג שיודע לכתוב יפה ולהציג את עצמו
בסיפורים מעניינים עם מטאפורות וכאלה....
אז פשוט סתם אכיר לכם אותי איך שיצא...
אני באה ממשפחה חסידית. אבא חזר בתשובה (חזק מאוד באמונתו כמו רובם של החוזרים) ואמא מבית חסידי. אביה של אימי הוא זה שהחזיר את אבא שלי בתשובה... (מישו מנחש איזה חסידות?...
)
המשפחה מצד אבא שלי מגוונת.
יש 2 בני דודים שחזרו בתשובה ויש כאלה מסורתיים - מתחזקים ויש את אלה החילונים למהדרין שהקשר איתם מועט ביותר כך שאיני זוכרת את שמותיהם אפילו. לא ירחק היום ומקווה שאכיר אותם.
בתור ילדה הייתי מאוד צדיקה וחסידית והאמת שגם אהבתי את זה... אבל בו זמנית כשיצא לי להיפגש עם המשפחה החילונית הרגשתי שיש משו בי שרוצה להיות כמוהם. משוחררת.
אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי עדיין.. אם כבר יצאתי או לא..
מבחינתי- יצאתי. אבל מבחינת המשפחה שמתחילת השבוע הם יודעים, מבחינתם אני מבולבלת/לא מספיק חכמה/שפויה וכו וצריך לנסות כל דרך אפשרית להחזיר אותי ל"נורמליות" שלהם.
המצב גרוע. בתחילת השבוע כמעט האמנתי לכל מה שהם אמרו ואומרים עלי אבל עכשיו יותר יציבה ומאמינה בעצמי. תודות לכם. עזרתם לי!
בתכנון אז עוד שבועיים יהיה לי לאן ללכת ואז אהיה יוצאת בשאלה באופן רשמי....נו שיגיע כבר!!
וסתם עוד משו על עצמי..
כשאני נמצאת במקומות הומים מאדם אני אוהבת להסתכל על אנשים ולחשוב לאן הם ממהרים ומה מחכה להם בבית והאם הם מרוצים מעצמם.... יש כ"כ הרבה אנשים בעולם ולכל אחד חיים/אהובים/תחביבים משלו.....
והנה שיר שמוקדש לאבא שלי שהוא
היחיד במשפחה שכואב לי שאני מכאיבה לו בדרך שאני בוחרת
"אבא" של שלומי שבת:
http://www.youtube.com/watch?v=6Wtoiy3BqJw
אבא, הזמן עבר ולא דיברנו
אבא, סלח לי
לקח לי זמן כדי להבין - אתה שייך לי
כמו שאני שייך לך
כמו שאני אוהב אותך
בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר
אבא,
אני שונה ממך, אבל מאד מאוד מאוד כמוך