תודה
ובעניין הרביה, התפוצצות אוכלוסין וכו'. הנושא באמת ראוי לעיון מעמיק. ההקשר הזואולוגי הרבה פחות רלבנטי. לתופעה הזו מספר סיבות ואמנה אותן בקצרה: א. הבעיה היא המצווה על אלטרואיזם - מצוות פרו ורבו. החברה הדתית מחנכת לנדיבות ולאלטרואיזם. מן המודרנה, הנטיה היא לחנך לקידום אישי, אושר או כל וריאציה אחרת של התקדמות אגואיסטית. ב. החברה הדתית בכלל והחרדית בפרט, מסתבכת עם היכולת לשלוט בתהליך הרביה במדע המודרני, תופעה שלא הייתה בעבר. הדעת בהלכה הייתה נתונה לילודה, משום שחלק גדול מן התינוקות מתו ממחלות זיהומיות ואחרות. למשפחה יהודית בימי הביניים נותרו 4 ילדים (כנראה מתוך 6, ובמשפחות נוכריות 2-3 מתוך 12). המציאות המודרנית בה ילדים, לשמחתינו, שורדים, לא הייתה קיימת. לא כל פוסקי ההלכה עשו את האדפטציה הנדרשת. זוהי בעיה של ממש למי שרואה עצמו נאמן להלכה. ג. לדעתי, אכן קיימת תפיסה מסוימת של צבירת עצמה, או בסובלימציה, העתקת כל מיקוד תשומת הלב הדתית אל המשפחה.
ובעניין הרביה, התפוצצות אוכלוסין וכו'. הנושא באמת ראוי לעיון מעמיק. ההקשר הזואולוגי הרבה פחות רלבנטי. לתופעה הזו מספר סיבות ואמנה אותן בקצרה: א. הבעיה היא המצווה על אלטרואיזם - מצוות פרו ורבו. החברה הדתית מחנכת לנדיבות ולאלטרואיזם. מן המודרנה, הנטיה היא לחנך לקידום אישי, אושר או כל וריאציה אחרת של התקדמות אגואיסטית. ב. החברה הדתית בכלל והחרדית בפרט, מסתבכת עם היכולת לשלוט בתהליך הרביה במדע המודרני, תופעה שלא הייתה בעבר. הדעת בהלכה הייתה נתונה לילודה, משום שחלק גדול מן התינוקות מתו ממחלות זיהומיות ואחרות. למשפחה יהודית בימי הביניים נותרו 4 ילדים (כנראה מתוך 6, ובמשפחות נוכריות 2-3 מתוך 12). המציאות המודרנית בה ילדים, לשמחתינו, שורדים, לא הייתה קיימת. לא כל פוסקי ההלכה עשו את האדפטציה הנדרשת. זוהי בעיה של ממש למי שרואה עצמו נאמן להלכה. ג. לדעתי, אכן קיימת תפיסה מסוימת של צבירת עצמה, או בסובלימציה, העתקת כל מיקוד תשומת הלב הדתית אל המשפחה.