חג שמח לכולם
כמה מילים על השאלות שהעלית:
העונה הבאה של הלייקרס:
האמת שאני לא מבין מה הביג דיל. לברון ישחק בקבוצה עם תקרה מאוד מוגבלת ומתוקף הנוכחות של לברון- גם הרצפה מוגבלת. אני מצפה שיעלו לפלייאוף והגג שלהם הוא סיבוב שני כתלות במצ'אפ שיפגשו.
אם הלייקרס יפספסו את הפלייאוף זו תהיה ממש אכזבה, אם יעברו סיבוב זה יהיה מרשים. אבל מבחן גדול ללגסי של לברון? בעיני יש לו כבר track record כל כך יציב ומרשים שעונה אחת מאכזבת או מפתיעה לטובה, שבכל מקרה אין בה סיכוי אמיתי להתקרב לתואר, היא לא מה שתעשה את ההבדל.
ההתפתחות של סימונס, מיצ'ל ואמביד:
נתייחס לשאלה הזאת מהזווית של איזה אלמנטים הייתי מצפה לראות מהם.
סימונס צריך לשפר את אחוזי העונשין שלו, אולי להתחיל לזרוק מיד ריינג' קצרים כשהוא ממש פנוי. בעיני הוא מאוד מלוטש והאפסייד שלו מכאן והלאה זה בעיקר עבודה על קליעה. לא מצפה שיקלע 150 שלשות בעונה הבאה אבל שיראה סימנים בכיוון הנכון.
מיצ'ל שחיזק את מעמדו ככוכב בפלייאוף יתקל בשנה הבאה בהגנות שיגיעו יותר מוכנות מולו ויביאו עליו יותר עזרה. הייתי רוצה לראות שישתפר בתור פליימייקר וכיוצר לאחרים בפיק אנד רול. הוא מסוג השחקנים שיהפכו לאופציה ראשונה דומיננטית וכדי שזה יקרה הוא צריך לחזק את הצד הזה במשחק שלו.
אמביד צריך בעיקר לשפר את קבלת ההחלטות. בשנתיים הראשונות שלו בליגה חלק מהזריקות הלא טובות שהוא לוקח או קצב האיבודים המסחרר שלו אלה דברים שניתן לסלוח עליהם, אבל כדי שיקח צעד קדימה מבחינת יעילות הוא צריך לפעול יותר מדויק מהפוסט ולהתמקצע בכמה מובים מרכזיים. אז אני מצפה לפחות כדרורים מיותרים או זריקות קשות ויותר פעולות מהירות, הוא לא צריך יותר מ-3 מהלכים קטלניים כדי למשוך דאבל טים אוטומטי בפוסט.
הספרס:
בהחלט שאלה מעניינת. אני יכול לראות את זה מסתיים בהצלחה אבל גם בכישלון חרוץ. הם מאוד רזים בפרימטר כשאת עמדות 1-3 ימלאו מורי, מילס, דרוזן ובלינלי. לא מזהה מביניהם אף פליימייקר טוב. כנראה שרודי גיי ישחק הרבה SF למרות שבליגה של היום הוא יותר PF.
זו שאלה כיצד דרוזן ואלדריג' יסתדרו זה לצד זה בתור שניים משחקני המיד ריינג' הבולטים בליגה. אני חושב שמבחינה אסתטית ההתקפה שלהם לא תראה טוב. יכול להיות שהיעילות כן תהיה חיובית במידה ודרוזן ימשיך להגיע לעונשין 7-8 פעמים במשחק. אבל בכלל לא בטוח אם אלדריג' ישמור על תפוקה דומה לעונה שעברה, ראינו כמה הוא נראה שונה לצד קוואי.
ההצלחה של הספרס בשנים האחרונות מתבססת על הגנה וזה כנראה מה שיכריע לאיזה כיוון תלך העונה שלהם. אין להם הרבה שחקני הגנה טובים בסגל, אולי הסגל ההגנתי החלש ביותר מזה שנים. אבל יש להם את המאמן הטוב בליגה שאפשר לסמוך עליו כנראה שיפיק הגנה קבוצתית ברמה גבוהה. אם הם ישמרו על המעמד שלהם כהגנה טופ 5 בליגה הם יוכלו להגיע להישגים יפים, אם ידרדרו לכיוון מרכז טבלה זה יכול אפילו להסתיים בלוטרי.
מי תצא מהמזרח?
בעיני יש 3 מועמדות- בוסטון, טורונטו ופילדלפיה.
בוסטון היא הפייבוריטית הברורה בעיני. הכי הרבה סימני קריאה, הכי מעט סימני שאלה. הכישרון שלהם שני רק לווריורס והאיש על הקווים ידע לרתום את זה לעוצמה קבוצתית בשני צדי המגרש.
טורונטו ממש מעניינת גם מבחינת קוואי באופן אישי וגם הסגל שלהם מסקרן במיוחד. תקרת הזכוכית עלתה עם ההגעה של קוואי ולצד לאורי, דני גרין, אננובי, סיאקם ואיבאקה הם יכולים להעמיד ממש wrecking crews בהגנה. יחד עם ואן פליט וולנצ'יונאס שמספקים איכויות שונות, רייט ומיילס השלשיונרים בכנפיים יש להם סגל רחב ואיכותי שיוכל לאתגר את הסלטיקס, במידה וקוואי יהיה השחקן הטוב בסדרה.
לא הייתי מבטל את הסיכויים של פילדלפיה לנצח את המזרח. הגרעין הצעיר ממשיך לרוץ ולהשתפר על הדרך, ווילסון צ'אנדלר יותר טוב מאיליאסובה ומרקל פולץ יכול להיות יותר טוב מבלינלי. עושה רושם שיהיו להם יריבות קשות בשלבי הפלייאוף המאוחרים אבל גם להם יש פוטנציאל להיות אחת מ-5 הקבוצות הטובות בליגה בעונה הבאה.
הגריק פריק:
אני מצפה לשינוי די משמעותי בסגנון המשחק של מילווקי הואיל ובודנהולצר נכנס לתפקיד. אין ספק שיאניס עוד יכול להשתפר אבל בהנחה שהוא די קרוב לתוצר סופי, רוב האפסייד של הבאקס טמון באלמנטים קבוצתיים- קבלת החלטות טובה יותר, הגנה חכמה יותר, באיזשהו מקום אפילו כימיה בסיסית בין בלדסו לשאר. לדעתי הם צריכים לבצע איזשהו טרייד, בעונות האחרונות יש להם הרבה חתיכות שלא משתלבות לפאזל ברור.