שלום רב

שלום רב

אני אם לנער בן 17 על הרצף האוטיסטי קצת אובדת עצות עמו כבר תקופה ארוכה פרש ממסגרות לימודיות ,חסר מוטיבציה לחלוטין לעבוד או ללמוד, היה בצו הראשון וקיבל פטור מיידי ממסגרת צבאית , חושבים בעתיד על מסגרת של התנדבות כרגע זקוק לעידוד רב לצאת מחוץ לבועה של הבית , מה עושים ?חשוב לציין שמדובר בנער נבון מאוד ,איטלגנציה תקינה ומעלה ,בעל ידע נרחב
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מה תחומי העניין שלו?
איך נראה יום מצוי שלו- מה הוא עושה?
&nbsp
"תקופה ארוכה פרש ממסגרות לימודיות"- שנה? שנתיים? יותר?
&nbsp
לפעמים בנאדם זקוק לפסק-זמן כדי לאתחל את עצמו, חשוב לאפשר לו את זה,
אבל לפעמים בנאדם שוקע לפאסיביות מתוך יאוש, חרדה או דכאון
ואז חשוב לנסות לעזור לו לצאת מזה,
השאלה מה נראה לך שקורה אצל בנך?
&nbsp
 
תגובה

נמצא שנתיים מחוץ למסגרת כלשהי , לא סובל מדכאון להפך מרגיש טוב במצבו הנוכחי , כרגע בחופשת הקיץ מבלה עם בני הדודים מאמריקה שנמצאים אצלנו הוא ממש פורח איתם ובכלל נהנה לבלות איתנו ,עם אחיו הצעיר בן ה-14 ועם בני הדודים. הוא יוצא איתם...מה שמדאיג אותי זה חוסר המוטיבציה הטוטאלית שלו לעשות משהו עם עצמו , להשקיע מאמץ בעשיה משמעותית למען עתידו ,כשאני או אביו מדברים עמו על זה הוא מגיב באגרסיביות וצורח שנפסיק....כאילו וחי את הרגע ,חי "בגןעדן של שוטים"....מרבה במשחקי ב-אקס-בוקס תחום העניין המרכזי אצלו הוא בישול...אך גם כאן דרוש דירבון רציני עם בכלל יעזור....ניסנו הכל כולל שמן קנביס רפואי ....ללא תוצאות אפס מוטיבציה חשוב לי לציין שאנו לא מרפים ממנו אני,בעלי ואחיו הגדול כרגע ללא הצלחה מחכים ביאוש שיפול לו "האסימון"
 
אולי דווקא אם כן תרפו...

לפעמים התחושה של הלחץ מסביב, הצורך להיענות לציפיות של הזולת (ובעיקר זולת שקרוב אליך ושחשוב לך) יכולים לשתק, להכניס לבלק-אאוט.
אולי דווקא אם תתנו לילד ליהנות מחופשת הקיץ ואחר כך להיכנס בשקט אל השגרה של השנה החדשה, הוא יצליח לשמוע בקול צלול יותר מה הוא רוצה לעשות ולמצוא את הכוחות להגשים זאת בעצמו או שיבקש את עזרתכם.
 
יפה

יתכן ומשלב מסויים נכון לזהות שאוטיסטים אינם זהים לנ"ט בדיוק, ואפילו למה, ודווקא דרך אמפתיה לשונותם ומהותה האוטיסט, בין אם ילד או מבוגר, יוכל באופן כאילו מוזר להגשים ציפיות בצורה מיטבית גם מעצמו ולעצמו וגם לחברה ולהוריו.

כי אוטיסטים, לפחות חלקם, אינם אמביציוזים ותחרותיים מסיבות מובהקות לגמרי למבנה זהותם,
ולכן הם מתפתחים לזהות אינטגרטיבית דווקא כשהם לא הולכים ישר כמו שנדמה לסביבה אלא שוהים לכאורה במציאות רב כיוונית, רב צלילית, רב נרטיבית וקצבית כפי הנכון לאנשים החשים בו זמנית היבטים רבים ושונים של היקום והקיום.

האוטיסט מתפתח ליצירתיות מהותית דווקא ואפילו רק כשהוא לא רץ קדימה, כשהיא שוהה במקום ( מנקודת היחוס הנורמטיבית) כי עצם הבחירה בנרטיב מסויים על פני האחרים מדכאת ומשתקת לגמרי את האינטרטיביות המהותית והעמוקה האופיינית כל כך לזן זה של בני אדם.

בזהות שבה סיפורים רבים מצטלבים בו זמנית( לכאורה, ברגע שסיפורים רבים מצטלבים גם הבו זמניות נחשפת כיחסית) לתנועה קדימה אין יצוג הדומה או זהה לזאת המבוססת על עצמי בעל נרטיב אחד וקול אחד, בלבד או לא בלבד.
 
העדר שאפתנות לכאורה חיונית להישרדות האוטיסט, הכי ונורא

שזו גם הסיבה לקושי לתפקד במסגרות
שאלה מבוססות על תחרות אלימה ולעומתית מתחת למסכות החביבות,
ואוטיסטים נתפשים כנאיבים ומילוליים מדי בדיוק בגלל מה שכתבתי למעלה,
שקיומם לא רק שלא זקוק לפער הזה בין המסכה לפנים אלא אף ניזוק מכך נורא,
אז העדר שאפתנות לכאורה חיונית להישרדותו של האוטיסט ונורא
 
תגובה

אהבתי מאוד את התובנות שלך ,הפער הזה שכתבת לא היה מובן לי ....וזה נכון כך החברה "הנורמטיבית" פועלת אלימות מתחת למסכות של נחמדות לצערי גם אני פועלת כך בתוך עולם העבודה שלי .....לכך לי זמן לשכלל את שיטות הפעולה ואני לא מתגאה בכך ,גם אני רגישה כמו בני למעשה אנו "נשמות תאומות" מבחינה ריגשית השאפתנות שלי או הצורך לשרוד ולהתפרנס בתוך העולם הזה חיונית לי אך המחירים הנפשיים שאני משלמת גבוהים אך ממנו לא אדרוש כי הוא לא מסוגל , תודה מקרב לב על הערה שגרמה לי הארה
 
אוטיסטים לא באים משום מקום

וגם לא מאף אחד, לרוב האוטיסטים יש הורים עם נטיות מאוד אוטיסטיות, או לפחות אחד כזה, שאותן הוא נאלץ להדחיק כדי לשרוד, עם זאת כיוון שילדינו משדרגים אותנו אז להם הדחקה כזאת פחות אפשרית, וגם בעצם התשתית שהתפתחה יש כדי לאפשר הכלה של דברים שהיו בלתי נתפשים ובלתי נסבלים בעבר

אפשר לומר שהילדים האוטיסטים שלנו הם התת מודע שלנו שיצא לאור
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אם כך
הייתי מרפה.
הנער בסה"כ בן 17, לא בוער שום דבר

דברים יבשילו לכיוון ועשיה כשיגיע זמנם.
הלחץ החיצוני (וגם ציפיות שאינן נאמרות הן סוג של לחץ) הוא קונטרה-פרודוקטיבי.
&nbsp
כשה
שלי היה בתיכון, התקשה תמיד להתניע בבקרים.
אח"כ היה כועס על עצמו שהוא מאחר.
יום אחד, כשהאצתי בו לקום ממיטתו, ענה לי:
"אני קם, את רק לא רואה את זה".
- פעולה, תנועה, מתחילה הרבה לפני שרואים תזוזה במבט חיצוני.
סימכו עליו

&nbsp
&nbsp
 
תודות

תודה רבה לכל המגיבים , עזרתם לי להבין את הבן שלי עוד יותר טוב למרות שתמיד התיימרתי שאני מבינה ......מסתבר שאני לא מבינה את המקצבים שלו את הדרך שלו לפעול אני כן מבינה יותר ויותר את החשיבה שלו אבל עדיין יש לי מה ללמוד....עזרתם לי מאוד תודה רבה
 

schlomitsmile

Member
מנהל

לכולנו יש מה ללמוד
כל עוד יש לבנאדם מודעות לכך ופתיחות - הוא/היא בכיוון טוב
 
למעלה