יש החלטות שהן של פקידי התביעות ויש את הוועדות הרפואיות.
אלו שני דברים שונים.
פקיד התביעות הוא זה שמאשר או דוחה תביעה כזו או אחרת בהיבט העקרוני. הוועדה הרפואית דנה בשאלות רפואיות כמו אחוזי נכות, מועדי תחולת נכות, וכיו"ב.
מאחר וועדת התביעות איננה ועדת ערר רפואית, היא לא יכולה לדון בערעורים על ועדות רפואיות. לא רק היא דרך אגב. גם ביה"ד לעבודה אינו מוסמך להיכנס לנעלי הוועדה הרפואית ולפסוק אחרת ממנה. הוא יכול לכל היותר לקבוע שהייתה טעות משפטית ולהחזיר את התיק לוועדה.
הסיבה לכל זה היא בפשטות שחברי ועדת התביעות או ביה"ד אינם רופאים ולפיכך אינם יכולים לחלוק על קביעות רפואיות.
לעומת זאת פקיד התביעות הוא פקיד מנהלי/ביורוקרטי בעיקרו. אמנם יש לו סמכויות נרחבות והוא למעשה הפוסק הראשון מטעם המוסד, אך החלטותיו ניתנות לבחינה על-ידי ועדת התביעות ו/או בית הדין, כאשר שניהם מוסמכים לפסוק אחרת מהפקיד (ביה"ד מוסמך להיכנס לנעלי הפקיד ופשוט לפסוק אחרת וקביעתו תהיה מחייבת, ווועדת התביעות מוסמכת להמליץ בפני הפקיד לשקול שוב את עמדתו, תוך שהיא תצביע על הכשלים בהחלטתו הראשונית).
לצורך המחשה בנכות כללית, אם הוועדה הרפואית קבעה X אחוזי נכות ופקיד התביעות קבע שהמבוטח זכאי לגמלה רק מתאריך מסוים בהתאם למועד הגשת התביעה.
ערעור על החלטת הוועדה הרפואית יהיה לביה"ד (לפני כן לוועדת ערר רפואית) בשאלה משפטית בלבד, ולא ניתן לערער לוועדת התביעות.
ערעור על החלטת הפקיד יכול להיות לביה"ד ו/או לוועדת התביעות.