שירות צבאי

[dory30]

מאז אוקטובר דומה שכל הארץ צבא. אשמח לשמוע מכם חוויות- האם שירתתם בצבא, איך היה השירות (גם במילואים) בדיעבד ואיך הוא השפיע על מהלך חייכם? כמובן, מומלץ שלא לגלות דברים שהצנזורה אוסרת.

 

[שיח סלימאן]

מאז אוקטובר דומה שכל הארץ צבא. אשמח לשמוע מכם חוויות- האם שירתתם בצבא, איך היה השירות (גם במילואים) בדיעבד ואיך הוא השפיע על מהלך חייכם? כמובן, מומלץ שלא לגלות דברים שהצנזורה אוסרת.

מומלץ לא לגלות בנושאים צבאיים גם דברים שהצנזורה מתירה למישהו ברשת שאין לנו מושג מי הוא/היא/הם.

 

[סופהו 1]

מומלץ לא לגלות בנושאים צבאיים גם דברים שהצנזורה מתירה למישהו ברשת שאין לנו מושג מי הוא/היא/הם.

הצנזורה...
איזה זכרון העלית.
המכתבים מהחיילים שקבלו חבילות וטרחו לענות.
איזו התרגשות זו היתה לפתוח את המכתב עם המדבקה האדומה לבנה.

 

[צליליתה1]

מאז אוקטובר דומה שכל הארץ צבא. אשמח לשמוע מכם חוויות- האם שירתתם בצבא, איך היה השירות (גם במילואים) בדיעבד ואיך הוא השפיע על מהלך חייכם? כמובן, מומלץ שלא לגלות דברים שהצנזורה אוסרת.

למדתי להכין טוסטים על תנור ספירלה
מיומנות ששמשה אותי גם אחרכך בדירת סטודנטים

 

[סופהו 1]

זה קשור לספר שאתה כותב?

נהניתי כמעט מכל רגע (אפילו שמחתי שקראו לי למילואים).
איך השפיע? הבנתי שאפשר לישון בכל מקום/ בכל מצב, בלי קשר למיטה/לילה.

 

[dory30]

זה קשור לספר שאתה כותב?

נהניתי כמעט מכל רגע (אפילו שמחתי שקראו לי למילואים).
איך השפיע? הבנתי שאפשר לישון בכל מקום/ בכל מצב, בלי קשר למיטה/לילה

לא, סתם. חשבתי על מה לדבר בפורום הזה, שבו אני יחסית חדש.

 

[סופהו 1]

לא, סתם. חשבתי על מה לדבר בפורום הזה, שבו אני יחסית חדש.

אפשר לנסות כל מיני.. אבל!!! להבדיל מפורומים אחרים, הפורום נקי מפוליטיקה (מוקצה, ולא בהקשר לשבת, אלא מבחינת "אסור לשימוש בפורום").

 

[dory30]

השלמתי 3 שנים מלאות, בתיאום הפעולות בשטחים. ההשפעה ניכרת יותר בתחום האילתור אבל לא בתחום הסדר (נותרתי בלגניסט, אבל לפחות הבלגאן מסודר).לא שיררתי במילואים, הייתי רשום חמש שנים לפיקוד העורף. לא נקראתי ולו יום אחד. ב-2007 שוחררתי ביוזמת צה"ל, עקב עודף כוח אדם.

 

[קלייטון.ש]

לי יש הרבה סיפורים על השירות הצבאי. יכול לספר על העבודה אבל אז אצטרך להרוג את כל מי שקרא (ונגיע אל כולכם, שלא תהיה לכם טעות).
לא אספר על העבודה אלא ששם פגשתי גם את הראשונה וגם את השניה.
זה היה בסיס סגור עם יציאה כל 3 שבועות, אם אין כוננות, ותמיד היתה כוננות אם לא משהו ממש בפועל, אז אנשים לא יצאו.
גם היתה יחידה קטנה ככה שהיינו זה בתוך זה כל הזמן.
הראשונה היתה המדסית של הבסיס. החיילת הכי מוכרת והכי מחוזרת בבסיס. יפה, גבוהה ואתלטית, לא היה חייל וקצין שלא חלם עליה.
כולם חוץ ממני.
אני לא הייתי בין אלה שהיו חייבים להתאמן כל יום. התפקיד שלי היה אחר ורק פה ושם אמרו שאני צריך לעשות כפיפות בטן או לרוץ 50 מטר, או לפחות ללכת אותם. ככה שגם אני נתקלתי בה, פה ושם.
יום אחד היא מופיעה לי במשרד מתיישבת ומתחילה לדבר איתי. על מה לדבר?
אומרת לי האתלטית המומחית לג'ודו וקונג פו ככה: ישבה במקרה ליד החבורה שלי בחדר אוכל ושמעה אותנו מתווכחים על השיר "וידוי" (של אלכסנדר פן), וההסבר שלי מצא חן בעיניה, ורוצה עכשיו לדבר איתי עליו בפירוט. זה מה שהיא רוצה.
משם זה התפתח לפגישות שנעשו תכופות יותר ויותר, עד ליומיומיות, שבהן דיברנו על ספרות ושירה ופילוסופיה. הבאתי ונתתי לה ספרים בנושאים האלה לקרוא.
אחרי שיצאה ממני לא חשבתי עליה במיוחד. מבחינתי החיילת הכי מחוזרת, כשיוצאת ממני בטח הולכת לפגוש איזה רב סרן או משהו.
אבל הסתבר שהלכה לחדר שלה לקרוא את הספרים שנתתי לה.
לא חשבתי שאנחנו אפילו ידידים. רק, פה ושם, היה איזה קצין פונה אלי פתאום בדרך ואומר לי "מה יש לך שאין לי?"
רק בהמשך הבנתי שהם מתכוונים לקשר שלי עם המדסית היפה.
בנקודה מסוימת תפסתי שמבחינתה אנחנו זוג, ואחר כך גם שאני אמור להציע לה נישואין. וגם על הצעת הנישואין יש לי סיפור כי זה היה בבסיס.
אבל זה מספיק מילים לפעם הזו.

 

[mיטלמן]

לי יש הרבה סיפורים על השירות הצבאי. יכול לספר על העבודה אבל אז אצטרך להרוג את כל מי שקרא (ונגיע אל כולכם, שלא תהיה לכם טעות).
לא אספר על העבודה אלא ששם פגשתי גם את הראשונה וגם את השניה.
זה היה בסיס סגור עם יציאה כל 3 שבועות, אם אין כוננות, ותמיד היתה כוננות אם לא משהו ממש בפועל, אז אנשים לא יצאו.
גם היתה יחידה קטנה ככה שהיינו זה בתוך זה כל הזמן.
הראשונה היתה המדסית של הבסיס. החיילת הכי מוכרת והכי מחוזרת בבסיס. יפה, גבוהה ואתלטית, לא היה חייל וקצין שלא חלם עליה.
כולם חוץ ממני.
אני לא הייתי בין אלה שהיו חייבים להתאמן כל יום. התפקיד שלי היה אחר ורק פה ושם אמרו שאני צריך לעשות כפיפות בטן או לרוץ 50 מטר, או לפחות ללכת אותם. ככה שגם אני נתקלתי בה, פה ושם.
יום אחד היא מופיעה לי במשרד מתיישבת ומתחילה לדבר איתי. על מה לדבר?
אומרת לי האתלטית המומחית לג'ודו וקונג פו ככה: ישבה במקרה ליד החבורה שלי בחדר אוכל ושמעה אותנו מתווכחים על השיר "וידוי" (של אלכסנדר פן), וההסבר שלי מצא חן בעיניה, ורוצה עכשיו לדבר איתי עליו בפירוט. זה מה שהיא רוצה.
משם זה התפתח לפגישות שנעשו תכופות יותר ויותר, עד ליומיומיות, שבהן דיברנו על ספרות ושירה ופילוסופיה. הבאתי ונתתי לה ספרים בנושאים האלה לקרוא.
אחרי שיצאה ממני לא חשבתי עליה במיוחד. מבחינתי החיילת הכי מחוזרת, כשיוצאת ממני בטח הולכת לפגוש איזה רב סרן או משהו.
אבל הסתבר שהלכה לחדר שלה לקרוא את הספרים שנתתי לה.
לא חשבתי שאנחנו אפילו ידידים. רק, פה ושם, היה איזה קצין פונה אלי פתאום בדרך ואומר לי "מה יש לך שאין לי?"
רק בהמשך הבנתי שהם מתכוונים לקשר שלי עם המדסית היפה.
בנקודה מסוימת תפסתי שמבחינתה אנחנו זוג, ואחר כך גם שאני אמור להציע לה נישואין. וגם על הצעת הנישואין יש לי סיפור כי זה היה בבסיס.
אבל זה מספיק מילים לפעם הזו.

"ונגיע אל כולכם, שלא תהיה לכם טעות"
ככה באיומים בבוקר מוקדם לפני הקפה ועוד לפני
הצעת הנישואים?
חשבתי שאנחנו חברים, רוצה מספר לא רוצה לא,
למה ככה?
חוזרת לפוך, מגן מהכל.
איזה מזל שאפשר להתלונן להנהלת תפוז והיא בטח תגן עלי, נרגעתי.

 

[קלייטון.ש]

הצעת הנישואים?

יאללה מספר.
אז בנקודה מסוימת הבנתי שאני צריך להציע לה נישואין.
ביציאה הבאה ארגנתי טבעת אירוסין, בבסיס הזמנתי אותה לחדר שלי, ושם עשיתי את הטקס המקובל.
כצפוי הסכימה. החבר שלי לחדר התאדה, וכך נשארנו ביחד ללילה לחגוג את האירוסין.
עכשיו בבסיס הזה היתה מדיניות קשוחה נגד התערבבות של בנים ובנות בצורה הזו.
אסור בשום אופן לשהות ביחד בחדרים. את הדברים האלה תעשו בחופשות שלכם, ולא מעניין שאין לכם כאלה ממש.
העונשים היו חמורים (והיו כמובן שנתפסו). אני חושב שחיילים אפילו הגיעו לכלא על זה, ככה היו השמועות.
לכן קמנו ממש מוקדם, בארבע וחצי לפנות בוקר, שהיא תספיק להסתלק לפני שמישהו רואה אותה.
יוצאים החוצה, והנה מעבר לרחבה, ישר מולנו, עומדים מפקד היחידה, מפקד הבסיס, ורס"ר הבסיס, שיצאו לביקורת מוקדמת.
והם מסתכלים ישר עלינו.
הגברת בלי להתבלבל הניפה מולם את האצבע המעוטרת בטבעת, והכריזה "אנחנו נשואים!"
לא עשו לנו כלום.
הזמנו אותם לחתונה. הרס"ר הגיע בפועל, הקצינים שלחו מתנות וברכות.

 

[סופהו 1]

יאללה מספר.

וואי, לא צריך להתאמץ ואתה נשבר ככה, בכזו קלות?

 

[mיטלמן]

וואי, לא צריך להתאמץ ואתה נשבר ככה, בכזו קלות?

מה פתאום?
מוסיף כהרגלו משפטים מסקרנים.
"יאללה מספר.
אז בנקודה מסוימת הבנתי שאני צריך להציע לה נישואין",
מי ומה ומתי ולמה?
ולמה הסקרנות, כי על נישואי אמו דוקא פרט,
נדמה לי, אולי התבלבלתי.
קלייטון, הכי חשוב, איפה אתה?
לא נ.צ. חס וחלילה, רק שאדע אם לדאוג באזעקות צפוניות.

 

[סופהו 1]

מה פתאום?
מוסיף כהרגלו משפטים מסקרנים.
"יאללה מספר.
אז בנקודה מסוימת הבנתי שאני צריך להציע לה נישואין",
מי ומה ומתי ולמה?
ולמה הסקרנות, כי על נישואי אמו דוקא פרט,
נדמה לי, אולי התבלבלתי.
קלייטון, הכי חשוב, איפה אתה?
לא נ.צ. חס וחלילה, רק שאדע אם לדאוג באזעקות צפוניות.

צודקת. הוא כתב מספיק מילים לפעם זו, לא להיום.

איפה הוא? או שם, או שם.
בכל מקרה, אוסף פרטים לַספר שהוא לא רוצה לכתוב, או שיפתיע אותנו.

 

[קלייטון.ש]

רק שאדע אם לדאוג באזעקות צפוניות

אני בצפון אבל לא לדאוג.

 

[mיטלמן]

אני בצפון אבל לא לדאוג.

הלכה לי לאיבוד ההודעה בה הצעת לספר על השניה,
בשמחה רבה.

 

[כוכבית מצויה]

הלכה לי לאיבוד ההודעה בה הצעת לספר על השניה,
בשמחה רבה.

האפי ואלנטיינס ביצ׳ס

יום שבארץ תמיד מרגיש לי הזוי השנה - הרבה הרבה הרבה יותר

www.tapuz.co.il

 

[mיטלמן]

בשעטו"מ, מזל טוב!
הולכת לחפש סיפולוקס לשלוח מתנה.

 

[in bal1]

אני שירתתי בחייל רפואה במחלקה אורטופדית.בהתחלה לא רציתי את התפקיד הזה.עם הזמן למדתי המון.ובזמן השירות ואחריו הבנתי שהיה לי תפקיד די משמעותי.
בזכות העבודה למדתי מהצוות הרפואי קצת אנטומיה.ובגיל 35 בערך הלכתי ללמוד להיות מאמנת כושר.וכאן בהחלט מה שלמדתי במחלקה סייע לי בלימודים.ועד היום אני משתמשת בידע הזה.

 

[dory30]

אני שירתתי בחייל רפואה במחלקה אורטופדית.בהתחלה לא רציתי את התפקיד הזה.עם הזמן למדתי המון.ובזמן השירות ואחריו הבנתי שהיה לי תפקיד די משמעותי.
בזכות העבודה למדתי מהצוות הרפואי קצת אנטומיה.ובגיל 35 בערך הלכתי ללמוד להיות מאמנת כושר.וכאן בהחלט מה שלמדתי במחלקה סייע לי בלימודים.ועד היום אני משתמשת בידע הזה.

לתחום השירות שלי אגב אין מקבילה באזרחות. חבר טוב שלי היה פקח טיסה וניסה להמשיך לעסוק בכך לאחר השחרור. משיקוליו, הוא בכר ללמוד עריכת דין ולעבוד במשטרה באגף כ"א ושכר.