אני מצטער, אבל אתה טועה בקשר ל"ה" הזאת
ההודעה שלך לא "עשתה לי רע", אבל הניסיון שלך לתקן אותי (הפעם) היה מוטעה. אם הייתי טועה, הייתי מודה בטעותי.
 
לשפה האנגלית יש כל מיני ניבים שונים, כשהמפורסמים שבהם זה הניב הבריטי והניב האמריקאי (יש גם רבים אחרים, כמובן). בחלק מהניבים אכן אומרים "a derailer" ובחלק אחר "a derail". בכל מקרה זה שם עצם.
 
בקשר ל"ה":
אתה טועה. עדיף לכתוב כראוי בלי "ה" בסוף מילה. בעברית גם ככה יש יותר מדי מגדר (במשפטים רבים בעברית אי אפשר להימנע מציון המגדר של מי שאתה מדבר עליו, וזה לדעתי חיסרון גדול של השפה העברית. באנגלית אפשר להמנע מזה רוב הזמן), להכריח עוד מגדר על השפה הכתובה הקיימת זה לא דבר טוב.
 
עוד שים לב שאתה מחזק את ה bias ללשון זכר שיש בשפה העברית: כשכותבים "כתבת" בלי "ה" בסוף, קורא יכול לפרש את זה באיזה מגדר שמתאים לו. אבל כשאתה מכריח את ה"ה" הזו אתה אומר לקורא "התכווונתי זכר" וזה מאוד לא מתאים כשזו קוראת שאתה לא יודע את המגדר שלה/שלו מראש. (הנה מאמר מצויין בנושא בעיית המגדר של השפה העברית:
http://the-toast.net/2015/03/17/hebrew-living-gendered-language/ )
 
בנוסף, זה גורם לטקסט שלך להיות פחות קריא. במצב הרגיל, כשמישהו כותב "טעית" הקורא יכול לפרש את זה בנקבה או זכר ויעשה את זה לפי ההקשר ואין בעיה. אבל כשאתה מוסיף "ה" בסוף זה מסרבל את הקריאה וגורם להודעה שלך להיראות כאילו נכתבה ע"י ילד ביסודי.
 
אני כמובן לא תומך בגישה הפרסקריפטיבית של האקדמיה ללשון עברית ומעדיף את הגישה הדסקריפטיבית (הסבר כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=2qT8ZYewYEY ).
 
כמו שטום אמר בסרטון, כל עוד הצד השני מבין בקלות את מה שרצית להגיד, אתה בסדר. אבל אם הצד השני מתקשה להבין (למשל: בגלל אותיות שלא במקום, או שימוש מוגזם בניקוד כמו שעשה פעם מישהו אחר בפורום הזה) זה כבר פחות בסדר.
 
ולא הייתי מעיר לך על כל זה אם לא היית מעיר לי, אז כך את זה בחשבון, כשמישהו מעיר לי על צורת הכתיבה שלי אני בהחלט אקבל את זה כהזמנה להערה על צורת הכתיבה שלו, אם יש צורך להערה כזו
 
שים לב שבמשפט האחרון הבנת את "לך", "היית" (וגם את "הבנת" במשפט הזה) בלי "ה" מיותרת בסוף, כי בכתיב חסר ניקוד אין צורך להוסיף את אותה "ה", כמו שאנחנו מבדילים בין הרבה מילים אחרות שמאוייתות אותו דבר ללא ניקוד אבל נקראות בדרך שונה. זה לא ייחודי לעברית, גם באנגלית אתה יכול להבדיל בין
singer, as in "one who sings"
לבין
singer, as in "one who singes"
 
לפי ההקשר.
 
(אגב, אני רק רוצה לציין שלמרות הטון הביקורתי בהודעה שלי, היא באה ברוח טובה ולא בכעס או עלבון וחלילה בלי מטרה להעליב אותך או את כישורי השפה שלך)