שביעי של פסח - חלה קריעת ים סוף
..***
זמן טוב - לעדכון מעיינות
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח. הוא חל בתאריך כ"א בניסן.
ביום זה, על פי המסורת, חלה קריעת ים סוף. אין לו מצוות משל עצמו, אך הוא יום טוב לכל דבר ואסור בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל נפש.
בתורה שביעי של פסח מאוזכר ללא סיבה:
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ
– ספר ויקרא, כג, ח
קריאת התורה של יום זה היא שירת הים: ספר שמות, יג, יז - טו, כו. ההפטרה היא שירת דוד, ספר שמואל, כב, א-נה. ישנם הנוהגים להתאסף על שפת הים בליל החג ולקרוא את שירת הים [1].
יש הנוהגים להישאר ערים כל הלילה. מנהג נוסף, הנוהג ביום האחרון של פסח (שבחו"ל הוא כ"ב בניסן - יום טוב שני של גלויות) הוא לערוך סעודת משיח.
שביעי של פסח הוא החג היחיד מהתורה שלא מברכים בו את ברכת "שהחיינו" (ברכת הזמן), וזאת מפני שאין הוא חג בפני עצמו אלא חלק מחג הפסח.
ליל מוצאי שביעי של פסח (או שמיני בחוץ לארץ) מכונה רומפלנאכט בפי חלק מיהודי אשכנז. בקרב חלק מבני עדות המזרח נהוג לחגוג את המימונה בליל מוצאי החג.
זמן טוב - לעדכון מעיינות
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח. הוא חל בתאריך כ"א בניסן.
ביום זה, על פי המסורת, חלה קריעת ים סוף. אין לו מצוות משל עצמו, אך הוא יום טוב לכל דבר ואסור בעשיית מלאכה, פרט למלאכת אוכל נפש.
בתורה שביעי של פסח מאוזכר ללא סיבה:
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ
– ספר ויקרא, כג, ח
קריאת התורה של יום זה היא שירת הים: ספר שמות, יג, יז - טו, כו. ההפטרה היא שירת דוד, ספר שמואל, כב, א-נה. ישנם הנוהגים להתאסף על שפת הים בליל החג ולקרוא את שירת הים [1].
יש הנוהגים להישאר ערים כל הלילה. מנהג נוסף, הנוהג ביום האחרון של פסח (שבחו"ל הוא כ"ב בניסן - יום טוב שני של גלויות) הוא לערוך סעודת משיח.
שביעי של פסח הוא החג היחיד מהתורה שלא מברכים בו את ברכת "שהחיינו" (ברכת הזמן), וזאת מפני שאין הוא חג בפני עצמו אלא חלק מחג הפסח.
ליל מוצאי שביעי של פסח (או שמיני בחוץ לארץ) מכונה רומפלנאכט בפי חלק מיהודי אשכנז. בקרב חלק מבני עדות המזרח נהוג לחגוג את המימונה בליל מוצאי החג.