שאלת מסכים
באופן עקרוני אני לא מרשה מסכים כשבאים אלינו לשחק. כשהילדים הולכים לבתים של אחרים אין לי התנגדות, שיעשו מה ששם מרשים, ובדר"כ יוצא שהם משחקים הרבה במסכים שם.
מה שקורה זה שהחבר הטוב של בני הצעיר, בגילאים הנמוכים של היסודי, התחיל להביא איתו אייפאד לפליידייטס אצלנו בבית. אז אני אומרת שאני מרשה לא יותר מ- 30 דקות, ולקראת סוף הפליידייט, ואז כל 10 דקות הם באים ושואלים אם אפשר ולמעשה לא משחקים ונהנים אלא בעיקר מנסים להעביר את הזמן עד לאייפד. כשניסיתי פעם אחת להביא להם בהתחלה לחצי שעה, היה קשה להם מאוד להפסיק ושאר הפליידייט לווה בתחינות להרשות עוד.
אני שוקלת לבקש מהאמא להפסיק לשלוח את האייפאד עם הבן שלה, אבל מצד שני אני מתחילה לחשוב שאולי אני זאת שמגבילה מדי את הילדים שלי? זקוקה לעיצות.
בשוטף אני מרשה לכל ילד 3 פעמים בשבוע מסכים בין 30-60 דקות, ובסופשבוע (שבת וראשון) בין שעה לשעתיים. הילדים מתחננים לעוד ועוד במיוחד ביומיים שאין להם בכלל. מסכים הכוונה זה לאייפד או מחשב, טלויזיה הם כמעט לא רואים בכל מקרה. האם אני באמת קשוחה מדי? הגדול (גם ביסודי) מכור לחלוטין וחוץ ממסכים ועוד תחום עניין אחד (ספורט) מאוד קשה לו להעסיק את עצמו. אם אין לו מסכים והוא לא עוסק בספורט האהוב עליו ולא עם חברים, הוא סתם שוכב ובוהה. לא קורא, לא משחק בדברים אחרים (ויש לו מבחר בלי סוף - ערכות בניה, ערכות אלקטרוניקה, כל מיני חוברות תעסוקה שהוא אהב ובחר. ממש כואב לי הלב כי הוא היה ילד כזה יצירתי שהעסיק עצמו בהמון דברים, והיה ממציא לעצמו משחקים ורעיונות ומה לא. כמעט שנתיים ששום דבר לא מעניין אותו מלבד מסכים והספורט. הצעיר מעסיק עצמו יפה מאוד בכל דבר, אבל יותר ויותר מבקש מסכים.
באופן עקרוני אני לא מרשה מסכים כשבאים אלינו לשחק. כשהילדים הולכים לבתים של אחרים אין לי התנגדות, שיעשו מה ששם מרשים, ובדר"כ יוצא שהם משחקים הרבה במסכים שם.
מה שקורה זה שהחבר הטוב של בני הצעיר, בגילאים הנמוכים של היסודי, התחיל להביא איתו אייפאד לפליידייטס אצלנו בבית. אז אני אומרת שאני מרשה לא יותר מ- 30 דקות, ולקראת סוף הפליידייט, ואז כל 10 דקות הם באים ושואלים אם אפשר ולמעשה לא משחקים ונהנים אלא בעיקר מנסים להעביר את הזמן עד לאייפד. כשניסיתי פעם אחת להביא להם בהתחלה לחצי שעה, היה קשה להם מאוד להפסיק ושאר הפליידייט לווה בתחינות להרשות עוד.
אני שוקלת לבקש מהאמא להפסיק לשלוח את האייפאד עם הבן שלה, אבל מצד שני אני מתחילה לחשוב שאולי אני זאת שמגבילה מדי את הילדים שלי? זקוקה לעיצות.
בשוטף אני מרשה לכל ילד 3 פעמים בשבוע מסכים בין 30-60 דקות, ובסופשבוע (שבת וראשון) בין שעה לשעתיים. הילדים מתחננים לעוד ועוד במיוחד ביומיים שאין להם בכלל. מסכים הכוונה זה לאייפד או מחשב, טלויזיה הם כמעט לא רואים בכל מקרה. האם אני באמת קשוחה מדי? הגדול (גם ביסודי) מכור לחלוטין וחוץ ממסכים ועוד תחום עניין אחד (ספורט) מאוד קשה לו להעסיק את עצמו. אם אין לו מסכים והוא לא עוסק בספורט האהוב עליו ולא עם חברים, הוא סתם שוכב ובוהה. לא קורא, לא משחק בדברים אחרים (ויש לו מבחר בלי סוף - ערכות בניה, ערכות אלקטרוניקה, כל מיני חוברות תעסוקה שהוא אהב ובחר. ממש כואב לי הלב כי הוא היה ילד כזה יצירתי שהעסיק עצמו בהמון דברים, והיה ממציא לעצמו משחקים ורעיונות ומה לא. כמעט שנתיים ששום דבר לא מעניין אותו מלבד מסכים והספורט. הצעיר מעסיק עצמו יפה מאוד בכל דבר, אבל יותר ויותר מבקש מסכים.