שאלת חברים
שואלת כי לא יודעת אם אני צריכה לעשות משהו ואולי אני סתם לוקחת דברים ללב.
הלד בכיתה ו', יש מספר חברים כבר כמה שנים והיחסים בדרך כלל בסדר. אחד מהם אמור להיות החבר הטוב שלו (הוא לא תמיד כזה).
כולם הולכים יחד לצופי ים והפעילות מתקיימת פעמיים בשבוע. הבן שלי מגיע רק פעם בשבוע כי בפעם האחרת הוא משחק בליגת ילדים לכדורסל (ניסה להתקבל יחד עם החבר הטוב לפני שנתיים, הבן שלי התקבל, החבר לא).
השבוע כל החברים התפעלו בקבוצת הווטסאפ שהם עשו איזו פעילות מדליקה, הפליגו בסירה מיוחדת במהלך הפעולה שהבן שלי לא הגיע אליה, סיפרו סיפורים בהתלהבות, ממש השתדלו לגרום לו לקנא. הוא התלהב מהסיפורים וכמובן מאוד הצטער שלא היה בפעולה הזו.
אתמול התקיימה פעולה שניה של הצופים ואז הם גילו לו שלא שייתה שום הפלגה בסירות המיוחדות בפעולה הקודמת והם המציאו את זה, כולל הסיפורים המתלהבים בוואטסאפ כדי לעבוד עליו. סתם שיקנא. יותר מזה, אני מתרשמת שאולי אפילו המדריך ידע כי בפעולה השניה, כאשר הם התחילו שוב לספר איזה כיף היה בפעולה הקודמת, המדריך אמר משהו כמו "די, אני לא מוכן להמשיך עם זה" ואז הם סיפרו לו את האמת. "החבר הטוב" גם שאל בדאגה אם הבן שלי בסדר והבן שלי אמר שהוא קצת עצוב כי הם עשו את זה. אחר כך גם כתב למדריך הודעה מאוד יפה ושאל אם המדריך היה חלק מזה והמדריך הצליח לענות איזו תשובה מתחמקת ולא ברורה והורגש שלא היה לו נוח.
לי זה מאוד מפריע שהחברים יזמו כזה שקר רק כדי לתת לבן שלי הרגשה רעה (אפילו אם המדריך היה שותף, זה פחות צורם לי כי ממנו אני לא מצפה לכלום). הבן שלי נפגע מזה, אמר לי שלא יריב איתם או ינתק את הקשר אבל ינסה לתפוס קצת מרחק בצורה לא הפגנתית בימים הקרובים. בעלי (שבדרך כלל כן רגיש למצבים חברתיים) חושב שאולי זה מעשה שובבות טבעי ולא צריכים לקחת ללב.
אני כמעט כתבתי בווטסאפ של הורי הילדים (קבוצה לא גדולה), רציתי לנסח משהו קצר שאומר שהילדים עשו כך וכך וחבל אבל בסוף החלטתי שלא.
סתם סקרנית, האם זה אנחנו? יותר מדי רגישים? אשמח לשמוע דעות.
לא לציטוט!!!!
שואלת כי לא יודעת אם אני צריכה לעשות משהו ואולי אני סתם לוקחת דברים ללב.
הלד בכיתה ו', יש מספר חברים כבר כמה שנים והיחסים בדרך כלל בסדר. אחד מהם אמור להיות החבר הטוב שלו (הוא לא תמיד כזה).
כולם הולכים יחד לצופי ים והפעילות מתקיימת פעמיים בשבוע. הבן שלי מגיע רק פעם בשבוע כי בפעם האחרת הוא משחק בליגת ילדים לכדורסל (ניסה להתקבל יחד עם החבר הטוב לפני שנתיים, הבן שלי התקבל, החבר לא).
השבוע כל החברים התפעלו בקבוצת הווטסאפ שהם עשו איזו פעילות מדליקה, הפליגו בסירה מיוחדת במהלך הפעולה שהבן שלי לא הגיע אליה, סיפרו סיפורים בהתלהבות, ממש השתדלו לגרום לו לקנא. הוא התלהב מהסיפורים וכמובן מאוד הצטער שלא היה בפעולה הזו.
אתמול התקיימה פעולה שניה של הצופים ואז הם גילו לו שלא שייתה שום הפלגה בסירות המיוחדות בפעולה הקודמת והם המציאו את זה, כולל הסיפורים המתלהבים בוואטסאפ כדי לעבוד עליו. סתם שיקנא. יותר מזה, אני מתרשמת שאולי אפילו המדריך ידע כי בפעולה השניה, כאשר הם התחילו שוב לספר איזה כיף היה בפעולה הקודמת, המדריך אמר משהו כמו "די, אני לא מוכן להמשיך עם זה" ואז הם סיפרו לו את האמת. "החבר הטוב" גם שאל בדאגה אם הבן שלי בסדר והבן שלי אמר שהוא קצת עצוב כי הם עשו את זה. אחר כך גם כתב למדריך הודעה מאוד יפה ושאל אם המדריך היה חלק מזה והמדריך הצליח לענות איזו תשובה מתחמקת ולא ברורה והורגש שלא היה לו נוח.
לי זה מאוד מפריע שהחברים יזמו כזה שקר רק כדי לתת לבן שלי הרגשה רעה (אפילו אם המדריך היה שותף, זה פחות צורם לי כי ממנו אני לא מצפה לכלום). הבן שלי נפגע מזה, אמר לי שלא יריב איתם או ינתק את הקשר אבל ינסה לתפוס קצת מרחק בצורה לא הפגנתית בימים הקרובים. בעלי (שבדרך כלל כן רגיש למצבים חברתיים) חושב שאולי זה מעשה שובבות טבעי ולא צריכים לקחת ללב.
אני כמעט כתבתי בווטסאפ של הורי הילדים (קבוצה לא גדולה), רציתי לנסח משהו קצר שאומר שהילדים עשו כך וכך וחבל אבל בסוף החלטתי שלא.
סתם סקרנית, האם זה אנחנו? יותר מדי רגישים? אשמח לשמוע דעות.
לא לציטוט!!!!