שאלות תם

[גרי רשף]

שובי שובי השולמית

מי אומר את זה?
לא כתוב, אבל כנראה גברים.

 

[איתי שלר]

אבל "השלומית" זה לא שם פרטי

 

[Assiduous]

למשמעות המילה 'כְּלִיל' ככתר

לפי מילון ספיר
כָּלִיל:
(בנסמך) מוּשלָם, מצטיין ב-: כְּליל היופי, כליל השלמות
2. [תנ] שלם, גמור: ועשית את מעיל האֵפוֹד כְליל תכלת (שמות כח 31)
&nbsp
כְּלִיל:
כֶּתר, עטרה (ספרותי): ויוצאה אישה בכליל של זהב בראשה (רמב"ם שבת יט 10)
&nbsp
מאיפה מגיעה המשמעות הזאת של המילה 'כְּלִיל' ככתר? בחיפוש בתנ"ך מצאתי את כל ההיכרויות שבהן מוזכר כְּלִיל במשמעות כזאת. אם כן מה הסיבה שהביאה את הרמב"ם (ואולי אף מוקדמים לו יותר אם לא צוטטו...) לפרש את המילה הזאת במשמעות הזאת? אולי ערבית?

 

[Assiduous]

מסתבר שהמקור של זה בארמית: כלילא.

 

[איתי שלר]

כלילא זה נזר בארמית

ואולי זו גם המשמעות בכמה פסוקים, כגון:
כִּי כָּלִיל הוּא בַּהֲדָרִי שביחזקאל.

 

[Assiduous]

תודה

 

[Assiduous]

'וַיִּרְדֶּ֑נָּה' - בלי מפיק ה'. מדוע?

"מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה"
אבן עזרא מפרש שהמילה 'וירדנה' שבה אל האש.
מה הסיבה לכך שלא מופיע כאן מפיק ה'?
&nbsp
&nbsp
* פירושו של אבן עזרא - כאן:
http://mg.alhatorah.org/Full/Eikhah/1/13#e0n6

 

[איתי שלר]

קודם כול

גם במקרים שמדובר בכינוי מושא חבור לנקבה, לא בא מפיק בצורה עם הנו"ן האנרגית:
וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן
...לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה

ובציטוט שהבאת אף כלל לא ברור שמדובר בכינוי לנקבה (כפי שראית באבן עזרא שצירפת, האש רדה, לא האש נרדתה) , ואפשר שהוא כמו כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וכן יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה שאינה כינוי מושא לנקבה.

 

[Assiduous]

תודה, להבנתי

האבן עזרא הסביר שה' רדה אותהּ (וירדנהּ) בעיר.
או שלא הבנתי נכונה?

 

[איתי שלר]

לא הבנת נכון.

האבן עזרא הסביר שהאש רדתה. (המילה "אש" היא גם לשון זכר והיא נושא המשפט: האש רדה).

 

[Assiduous]

אני מודה לך על שתיקנת אותי

 

[Assiduous]

הנו"ן האנרגית - Nûn energicum

לא יכולתי להתאפק וביצעתי חיפוש, ומצאתי שבעברית האינפורמציה דלה על הפונקציה של הנו"ן מהסוג הזה. בסופו של דבר הגעתי לגזניוס (ראו כאן סעיף 4) https://en.wikisource.org/wiki/Gesenius'_Hebrew_Grammar/58._The_Pronominal_Suffixes_of_the_Verb

וכן לספר הזה, שמסביר את המושג בקצרה בעמוד 97- לכל המעוניין:
http://www.epctoronto.org/Press/Pub...ar for Beginners (James A. Hughes, Ph.D.).pdf

מן הדוגמאות שהביא גזניוס, הבנתי שהנו"ן הזה עשויה לפעמים לא להיות דגושה. הבנתי נכונה?
והאם התכוונת לומר שבכל מקרה בו קיים דגש בנו"ן שבהברה האחרונה וכינוי המושא חבור, לא ייתכן שיהיה שם מפיק?

 

[איתי שלר]

לא בדיוק

לא קישרתי בין הדגש לחסרון המפיק, אלא הצבעתי על עובדה אמפירית שכינוי מושא בצורה הבאה עם נו"ן אנרגית הוא נטול מפיק.

 

[Assiduous]

סוף סוף הבנתי. תודה!

 

[Assiduous]

'נשׂקד' - פירוש אבן עזרא למילה יחידאית זו על מה מבוסס?

למילה 'נשקד' (שי"ן שמאלית) קיימים פירושים שונים, ראו כאן:
https://www.mgketer.org/tanach/32/1/14

בקצרה:
@ ניבט/נראה (ר"י קרא, ר"י מטראני),
@ מנוקד ומסומן (רש"י),
@ נשקד= אִיתְּקִיד = הוקד (תרגום ארמי)
@ לעומתם אבן עזרא כותב:
"נ': מלת נשקד אין לה אב ואם (ע"פ אס' ב , ז); והטעם: כמו 'נמשך' או 'נקשר'".

לפירוש ניבט ונראה עוד איך שהוא קיים דימיון בין שׁקד לשׂקד, כך גם לגבי הפרשנות של התרגום הארמי. פירושו של רש"י עוד איכשהו יכול להיות מובן (אמנם פחות מהפירוש הקודם), אבל פירושו של אבן עזרא (שהוא כנראה במקורו מרס"ג, ראו להלן) לכאורה נראה לא קשור. האם הוא מסתמך על אטימולוגיה כל-שהיא (ארמית, ערבית) או שהוא מסתמך על ההקשר בלבד?

הדבר המעניין שפירושו של אבן עזרא נמצא כנפוץ ביותר בספרות פרשני וחוקרי התנ"ך הלא יהודים והיהודים בעת החדשה. ראו כאן למשל: https://biblehub.com/hebrew/8244.htm

בפירוש ישראלי חדש של אביגדור שנאן ויאיר זקוביץ נכתב כך:
"השורש שק"ד ( בשי"ן שמאלית) הוא יחידאי במקרא; כתבי יד רבים של המגילה וכן תרגום השבעים גרסו כאן "נשקד" (בשי"ן ימנית), ותרגום השבעים אף קורא "עַל" תחת "עֹל", ולפי זה מתלוננת ירושלים כי ה' שוקד, שומר, משגיח ושם לב לפשעיה. לעניין השורש שק"ד בצירוף המילית "על" באותה משמעות ראו גם: "נמר שוקד על עריהם" (ירמיה ה, ו), וכן "הנני שוקד עליהם לרעה" (שם מד, כז). ברוח נוסח תרגום השבעים ראוי להצביע על הצירוף בין שמירה לבין חטא - פשע כגון האמור בדברי איוב: "כי עתה צעדיי תספור לא תשמור על חטאתי" (יד, טז). מאידך גיסא, אפשר שדווקא הגירסה הקשה, זו שבנוסח המסורה, היא המקורית.
רב סעדיה גאון - על יסוד הארמית הבבלית - מבאר מילה זו במשמעות של קש"ר או כר"ך , ולפי זה עול הפשעים כרוך על צווארה של העיר המקוננת. כך נוצר קשר עם המשך הפסוק, עם הפועל שר"ג שמשמעותו קרובה (וראו להלן).
התרגום הארמי לעומת זאת תרגם " נשקד" ב "אתיקר", כרוצה לומר כי העול נעשה כבד ומעיק. העול שעל צווארה של ירושלים הולך אפוא ונכרך, ובידו של האלוהים משתרגים, נקשרים ונכרכים, פשעיה של ירושלים, עד כדי מחנק". (מקור: https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=104229286#58.0.1.fitwidth)

מה שצוין בפירוש הישראלי החדש בשם התרגום, לא ידוע לי לאיזה תרגום הכוונה שלהם. בתרגום הארמית שנמצא באתר הכתר של אונ' בר אילן המילה נשקד מתורגמת כ-אִיתְּקִיד, ולא כאתיקר.
(ראו כאן: https://www.mgketer.org/tanach/32/1/14)

 

[Assiduous]

"התשובה נמצאת בקובץ סיני קי"א עמוד 5

לפיה בתלמוד של רס"ג היה קיים נוסח שבו כתוב "כלבא בסיקדא" ועל סמך הפירוש לדעתו למילה התלמודית הוא פירש כך גם את המילה הדומה באיכה. סביר להניח שפירושיו אשר היו מונחים לפני הראב"ע השפיעו על פירושו של האחרון שבחר בפירושו של רס"ג מהסיבה שהיא הייתה הסבירה ביותר בעיניו, כפי הנראה". (קיבלתי ממכר).

 

[טב למיתב]

לענ"ד ניתן לקשור נשקד עם נלקט

נצברו הפשעים עד שרבו ועלו על הצוואר.

 

[Assiduous]

טב למיתב טב

אבל הסבר כיצד ניתן לקשור את נשקד עם נלקט. האם כוונתך לקשור אטימולוגית או הקשרית?

 

[טב למיתב]

לפי

ההקשר כפי שציינתי.

נוסף על כך חילופי שי"ן שמאלית בלמ"ד ודל"ת בטי"ת: שקד-לקט.
תן דעתך לצמדים שחק-לעג וכן שחט-לחץ (כולם בשין שמאלית).

 

[Assiduous]

אני נותן דעתי לצמדים שהשארת לדוגמה

וקשה לי מאוד לקבל שמדובר בחילופי עיצורים למרות שאפשר לדחוק כך לכאורה. האם זו הגישה המקובלת במחקר?