ניסיון אישי
טאז, הכלב שלנו הופרד מאמו בגיל שבועיים בערך, עקב מקרה מצער(הוא ועוד גור הם היחידים ששרדו מהשגר, בגלל אותו מקרה). הוא אצלנו מאז. גדל עם אנשים וחתולים. מצד אחד, יש לו הרבה התנהגויות "חתוליות".מצד שני, הוא חושש מאד ממצבים ששאר הכלבים שלנו לא חוששים כלל. זאת אומרת, אמא שלו לא למדה אותו מה מסוכן ומה לא . מצד שני , כאשר נוספה עוד כלבה בבית - הוא הבין יפה מאד איך להתייחס. היום יש אותו ועוד שלוש כלבות. הוא מסתדר איתן יפה(למרות שהוא בהחלט האחרון בלהקה מבחינת דומיננטיות) וכל הזמן מנסה לזווג אותן(המניות שלו לא נפגעה)
