שאלה

trilliane

Well-known member
מנהל
שאלה אמיתית לא מביעה אדישות מעצם הגדרתה

ואני חושבת שהדינמיקה שתיארת לא יכולה להתפרש כאדישות... (אגב, מחוות גפיים שמביעה אדישות: משיכת כתפיים).
&nbsp
כך או כך, אם אתה רוצה להדגיש שהיא אתגרה אותו, מדוע לא לכתוב זאת מפורשות?
אפשר חיוך / מבט... כל מה שתבחר יהיה בסדר, אבל לא נראה לי שהגבות קשורות.
&nbsp
 
מבצע

&nbsp
כיצד כותבים בכתיב חסר בעבר - בצעו או ביצעו?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ביצע, ביצעה, ביצעו וכו'. זה לא שווא נח ולכן יש יו"ד, כרגיל

אני מניחה שהתכוונת לכתיב חסר ניקוד המכונה גם "כתיב מלא" ולא לכתיב החסר (המנוקד) שבו אין יו"ד (בִּצֵּע, בִּצְּעוּ).
 
טשטוש

&nbsp
כיצד מקובל לומר, טשטוש הראייה נחלש/נרגע/דעך/שכך?
&nbsp
הנה ההקשר - "כשחלפנו על פני הקידוחים, הוא התחיל לזמזם לעצמו. זיהיתי את גוון הקול, זה היה הסניטר המזמר. רציתי לשאול לשמו, להחתים אותו על חוזה דרקוני, אבל לא הצלחתי אפילו לזהות את פניו. טשטוש הראייה נחלש ואפשר לי להבחין בשערו השחור, בעיניים החומות כדבש".
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא יודעת מה מקובל (אם בכלל), נראה לי ש"פג" יעבוד

 
פג משמע שהטשטוש עבר לחלוטין

אני רוצה להגיד שהטשטוש החל לדעוך
&nbsp
האם עדיף להגיד הטשטוש נפוג/התפוגג?
 
אם יורשה לי, משהו לא מסתדר אצלי בהשתלשלות הדברים כפי

שהיא מתוארת בפסקה שהבאת (זאת בהנחה שהאירועים המתוארים התנהלו ברצף, בלא פרקי זמן "מתים" בין אירוע לאירוע).
1. "הוא" מזמזם לעצמו. 2. גיבור הקטע מזהה את קולו (לא את גוון קולו - על פי הגוון בלבד לא ניתן לזהות מי האיש)) ועל פיו הוא מזהה ש"הוא" הוא הסניטר המזמר. 3. ההסתמכות על הקול לצורך הזיהוי נבעה מהעובדה שהגיבור סבל מטשטוש ראייה. 4. ולגבי השלב הבא עולה שאלה שלי: אם הסניטר המזמר כבר זוהה על פי קולו, מה עניין כאן להצלחה או אי הצלחה בזיוהי פניו? 5. ושאלה גם לגבי השלב הבא: אם תפוגת הטשטוש הגיעה כבר לשלב שאפשר לגיבור להבחין בצורה מדויקת בגוון של עיניו ("חומות כדבש"), איך זה שרגע (משפט אחד) לפני כן הוא מספר שאינו מצליח לזהות את פניו?
 
תשובתי

1. הוא מזמזם לעצמו, כחלק מההתנהגות של הסניטרים, מתייחסים למטופלים כמו דייג הפורק את סחורתו.
&nbsp
2. כבר תיקנתי במקור, תודה.
הוא מזהה כיוון ששמע אותו כבר בעבר.
&nbsp
4. הוא מזהה שאכן מדובר בסניטר המזמר שהוא שומע בלילות, אבל הוא רוצה להכיר אותו גם בפנים.
&nbsp
5. יכולת לאני צריך שלב מעבר מטשטוש מלא לטשטוש חלקי.
&nbsp
תודה על השאלות והערות
 
ברכת שלום

1. כיצד ניתן לומר "אומר שלום" בדרך נוספת, עם משלב לשוני גבוה יותר?

איחלתי שלום? ברכתי בשלום?

הנה ההקשר - באחד הימים העוקבים נדדתי אל אולם היצירה. לוח הזמנים הצפוף בין תחלופת הצהריים והטיפולים, לא הותיר לי זמן לקחת חלק בסדנה, שהייתה כבר בעיצומה. אמרתי שלום למתבגרים שזיהו אותי והתמקמתי בפינה.

2. אני מנסה למצוא ביטוי/מטבע לשון, להופיע/התייצב
הביטוי המופיע בהקשר לא מקובל אני מניח, אך אני זוכר שקיים אחד דומה לו

ההקשר - אמא ניסתה להחיל את השיטה החדשה. לאפשר לתלמידים להגות את התכנים ולתכנן את ההדרכות. ובהתחלה זה עבד פלאים. הנושאים שהם בחרו היו יותר רלוונטיים עבורם מאלה שבחרו המורים. ורובם לא הרגישו בנוח להיעדר מפעילות של חבריהם לכיתה. אמא חזרה מהשיעורים השבועיים מסופקת . "בן שלי גאון", נישקה אותי. אבל לאחר חצי שנה, דפק משרד החינוך על מספנה. הם לא קיבלו את החריגה מתוכנית הלימודים, את העובדה שהמתבגרים מחנכים את עצמם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
תשובות

1. אפשר "החלפנו שלומות" או אם אתה רוצה מחווה גופנית, "הנדתי בראשי למתבגרים...".
&nbsp
2. נראה לי שהתכוונת ל"מפתנה".
 
תפיסת יסוד

מדובר על ביקור במחלקת אונקולוגית ילדים, מה שאני מתכוון לומר, הוא שהביקור במחלה, מטלטל את כל מה שהכרת עד כה, את התפיסה הכללית על החיים. את המוסכמות שההיגיון מכתיב לך.

מחפש את המילה/צמד המילים הכי מדויק להגדרה זו במקום זה המודגש

ההקשר - לא ניתן לחמוק מהזעזוע של הביקור הראשון במחלקה, מהמפגש החזיתי עם המוות. זה טלטל את תפיסת היסוד, חידד את נקודת המבט והשיב אמונה באפשרויות החיים.

אפשרויות שחשבתי עליהן ולא מספיק מתאימות בעיניי - טלטל את השכל הישר/ההיגיון/התבונה/הדעת/מוסכמות/רציונל
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נראה לי

משנה את תפיסת העולם מהיסוד
מזעזע/מטלטל את עולמך.
 


&nbsp
כיצד תקין לכתוב - לדקלם ציטוטים זו איננה השיטה או לדקלם ציטוטים זה איננו השיטה?
&nbsp
אני מניח שהאחרון הוא הנכון....
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ראשית, נראה לי שכדאי כבר לפתוח שרשור חדש

השרשור הזה לא קופץ והוא ארוך דיו; הוא כ"כ למטה שחלפה יותר מיממה עד ששמתי לב שהוספת לו שאלות חדשות.

&nbsp
ולענייננו: השימוש בשם פועל כנושא יוצר בעיה מכיוון שהוא אינו שם עצם, אין לו מין דקדוקי. משפטים כאלה נוצרים (להערכתי) גם בהשפעת האנגלית, שלה אין בעיות כאלה:
to see is to believe
&nbsp
בעברית ניתן למצוא שימוש כזה בשפה המדוברת, בשפת התקשורת ועוד ופחות במשלבים הגבוהים, אם כי לא רק, ויעיד השיר "לשיר זה כמו להיות ירדן" (נעמי שמר). באופן אישי אני משתדלת להימנע ממצבים כאלה ולעקוף אותם ע"י הפיכת סדר המילים במשפט (השיטה איננה לדלקם ציטוטים) או שימוש בשם פעולה (שהוא שם עצם ולכן יש לו מין מוגדר – דקלום ציטוטים איננו השיטה / השיטה איננה דקלום ציטוטים).
&nbsp
אם אתה נחוש להשתמש באחד מהניסוחים שהצגת, אני מעדיפה דווקא את הראשון, הוא פחות צורם לי (ואני גם מעדיפה "אינה" על פני "איננה" אבל זו כבר בחירה סגנונית אישית שלי ותו לא).
 
למעלה