Spot בווראצה, וילה מריה, Villa Maria, בסנרמו
זה היה באמצע ספטמבר. סביר שבאוגוסט או ביולי יקר יותר אבל גם ספטמבר זה עדיין העונה. בווילה מריה חשוב להתעקש על חדר שקט אם זו בעיה, בספוט מראש ניתן לי חדר שפונה לעורף והיה מעולה. השירותים והמקלחת מאוד קטנים. בשניהם יש כלבים.
שילמתי 60 אירו בסנרמו, 55 בווראצה. סנרמו היא עיר קטנה והאורליה, כביש הטבעת של הריביירה, עובר בה בין הים ובין המדרחוב המרכזי עם הקזינו והמלונות הגדולים, והוא גדוש כל היום. אז זה חיסרון וזה גורם לזיהום אוויר אם לא מקפידים ללכת או בשביל ההליכה היפהפה לאורך הים, או במדרחוב. אבל זו עיר מלאת אופי והיא מעניינת כמרכז של חיים מקומיים ולא רק כאתר תיירות. עוד אפשרויות שנראות לי טובות: העיירה החמודה אוספדלטי (על שם העולים לרגל שהתארחו בה, אוספדלה משמעותו לא בהכרח בית חולים אלא גם בית מחסה), ועיירת הריביירה היפה בורדיגרה, באחרונה אולי יש סיכוי להשיג מקום לינה זול,
אני בכל מקרה מתכוונת לעשות בה כמה ימים בעתיד כי היא מוקד להליכות בטבע אל עבר כפרים בגבעות, ויש לה טיילת יפה על הים (הטיול האחרון התכוונתי אבל אז חליתי ולא יכולתי לעשות מסלולים כאלה). והיא גם נוחה להגעה אם נוחתים בניס. Ospedaletti, Bordighera. אם יש רכב יש כמה אפשרויות מעולות לבקר בכפרים בגובה, על הגבול עם צרפת או ליד, וגם מעל סנרמו. עם אוטובוס או ברגל המגוון קצת יורד אבל עדיין קיים. הנסיעה באוטובוס שנוסע בין בורדיגרה, אוספדלטי וסנרמו לאורך הכביש שעל החוף שגם עולה לפעמים לגובה, יפה מאוד.
וראצה היא עיירה כשהאורליה עוברת מאחוריה, על גשר עילי די רחוק, לכן היא שקטה. יש לה רובע עתיק יפה מלא חנויות מקומיות. הטיילת יפה, יש גם מסלול הליכה שלם של כמה קילומטרים (4) עד העיירה הבאה, קוגולטו (Cogoleto) - קצת בניה חדשה כי הופצצה במלחמה - ומשם עוד 7 עד עד ארנצנו (Arenzano), שזו בין השאר גם בסיס לטיפוס על ההרים למעלה ולשמורת הטבע הגדולה בליגוריה, Monte Beigua, וגם מקום מגוריו והמשרד של האדריכל הכוכב רנצו פיאנו, שלצערנו לא פתוח למבקרים (הוא אחראי לחידוש של הנמל בגנואה בשנים האחרונות וכמובן, לפומפידו בפריז). מסלול ההליכה הזה הוא מישורי לגמרי לאורך הים, וחלקו נפלא. על איכות האוויר לא כדאי להכביר מילים, אלוהי.
עוד אפשרויות באזור וראצה : צ'לה ליגורה המקסימה, נולי המקסימה ממש אבל עדיף שיהיה רכב, לא נורא אם לא, פשוט צריך להסתמך על אוטובוס או ללכת ברגל דרך שביל ההליכה שמעל נולי, לספוטורנו ששם יש רכבת. עוד דרומה, פינאלה ליגורה היא עיירה יפה גם כן, הבסיס העתיק שלה, הכפר פינאלבורגו, השתמר בשלמות והוא יפה מאוד אבל לינה אם יש, זה באגריטוריסמי וכדאי מאוד שיהיה רכב, זה לא על הים אלא בגבעות שמעל. מעל פינלבורגו יש מסלול הליכה לא כל כך פשוט אבל ספקטקולרי ממש, שם רואים את המעבר מצמחיה ליגורית ים-תיכונית לאלפינית של יערות-עד עם עצים ענקיים.
אהבתי גם את לאיגוואליה, שהיא גם עיירה עם רובע עתיק מתקלף די צמוד לחוף. לידה צ'רבו המיניאטורית, גם פורטו מאוריציו, שיש לה רובע עתיק מלא אופי. אלבנגה היא עיר עם רובע ימי-ביינמי שהשתמר היטב. אבל זו עיר קטנה, לא מרכז נופש, ואין לה מלונות על החוף.
אז השמות בלועזית: Celle Ligure, Noli, Finale Ligure, Finalborgo, Laigueglia, Cervo, Porto Maurizio
בכפר טויראנו בגבעות יש מערת נטיפים שנחשבת מהמרשימות במדינה. (Grotte di Toirano). ואם לא רוצים לעלות עד שם, יש גם סט מערות צנוע יותר על החוף, ב-Borgio, ממש דקות הליכה מתחנת הרכבת.
חוץ מכל אלה יש עשרות רבות של כפרים מעל, חלקם ציוריים חלקם לא ועשרות רבות של מסלולי הליכה. אפשר לראות את אלה שנכנסו לרשימת היפים ביותר באיטליה, במפה של האתר. הזהרה מצד ספר ההדרכה שלי: לא ברור איך מילזימו נכנסה לשם וכדאי לוותר. וכמו כן, זה שכפר נחשב "יפה ביותר" לא מתייחס בהכרח לכל היישוב. לפעמים זה יכול להיות רובע עתיק בעיירה שבינתיים צברה גם קצת בניה מודרנית. אבל עדינה, לא פוצעת את הנוף יותר מדי. כשאתה מביט במפה אתה רואה שהרשימה עשירה יותר בחלק המערבי של ליגוריה לעומת המזרחי, למרות צ'ינקווה טרה. אני רואה שהורידו את האנגלית מהאתר. לא נורא, אתה יכול להתרשם מהמפה:
http://borghipiubelliditalia.it/liguria
ואם זה יעניין אותך לטיול ממש, לגגל את האתר a Path to Lunch, לזוג הזה יש דיווחים מכמה עשרות כפרים באזור.
ההבדל בין המערב לבין המזרח: במערב החוף מספיק רחב כדי להוות חוף רחצה (יש המונים, לא כולם חוליים למעשה רובם חצציים, לפעמים הם עוצרי נשימה ביופיים, כל השווים בהם בתשלום, הרצועות החינמיות לרוב עלובות). הגבעות מתחילות הרבה פנימה ולכן היה מקום לבנות ולפעמים יותר מדי. במזרח אין כמעט חוף כי הגבעות כבר מתחילות די קרוב לפני המים.
אציץ קצת בחלק המזרחי כשאבלה בגנואה באוקטובר אבל אני מאוד שמחה שראיתי משהו מהחלק המערבי כי יש ערך גדול בעיני להיות מסוגלת לטייל במקומות לא צפופים ושיש בהם חיים מקומיים, וזו החוויה שלי. רק באוגוסט יהיה מלא כי החלק המערבי פופולרי בקרב טורינזים ומילנזים שבאים לסופי שבוע ולחופשות. בחודשים אחרים, בסופי שבוע מלא יותר מאשר באמצע השבוע. והתיירות הזרה הכמעט יחידה דוברת גרמנית אבל היא לא המונית. אלה באים בעיקר כדי לרכוב על אופני הרים ולטפס על סלעים.
ו
לא, לא כתבתי
כל מה שאני יודעת על האזור ועל מה שראיתי. ו
כן, הייתי שמחה ברגע זה לנסוע שוב לאיזה חודש בין בורדיגרה ובין וראצה. אם אפשר, חודשיים.