לא אומרים לו לא
מציעים תפישה וגישה שבניגוד לנורמה לא רואה בעבודה חזות כל או את הבסיס היחידי לקיום בעל ערך עצמי או אחר,
זה הכל,
אז לא פוסלים אותו אלא בדיוק להפך,
אומרים לו שגם אם הסביבה מתייחסת לאנשים שלא עובדים כפסולים או ככאלה שהם לא יכולים אז יש אנשים, אולי קצת פחות שפוטים למקובל ולמוסכם, שרואים וחווים וחיים קצת אחרת.
בסך הכל יכול להיות שזה לא מקרי שאוטיסטים "לא מתפקדים", שזהותם, צרכיהם, יכולתם, לא מתאימים לחברה שעדיין חיה וחושבת רק במונחים הכי מכניסטים על נתינה וקבלה,
ואולי טוב שכך,
אלא שאדם שכל הזמן מקבל מבט משפיל ומדכא רק בגלל שהוא לא כולם יטה מטבעו לעשות הכל על מנת לחלץ את עצמו מהמבט הזה גם אם זה לא מה שנכון וטוב לו בכלל.
אז אף אחד לא שולל את זכותו כאן, החברה הנורמטיבית שוללת את זכותו לא אנחנו,
אני רק חושב ואומר שזה בסדר גמור ואפילו יותר מזה לחיות ללא עבודה, שזו הזדמנות להתפתחות עמוקה ומהותית ואנושית ומוסרית יותר,
ולא כולם ממש חייבים להיות חלק מהעדר,
(למרות שהעדר כל הזמן משדר שאם לא חלק ממנו אין לך זכות קיום בכלל)
אני לא מנסה לגרום לו לחשוב שהוא לא יכול, להפך, אני מנסה לגרום לאנשים לחשוב שמותר ואפשר לזהות יכולת גם עם מדדים לא נורמטיבים,
וחבל מאוד ששוללים ופוסלים את זה תמיד על הסף
