אין לסדר הגנים השלכות פונקציונליות מיוחדות
כאשר אנו מדברים על גנים שמקודדים לחלבון, ולמעט יוצאי דופן מסויימים. זאת אנחנו יודעים באופן ניסויי כי בהנדסה גנטית, כאשר משתילים גנים בגנום של בעלי-חיים וצמחים, ברוב השיטות אין למהנדסים שליטה באיזה אתר בגנום ייכנס הגן המושתל. הוא פשוט נכנס באתר אקראי כלשהו, ועקרונית ומעשית זה לא משנה לפעולה שלו. רק כאשר מתחילים להעביר ממקום למקום מקטעים שלמים של כרומוזומים, זה עלול להפריע לשחלוף ו/או בזמן חלוקת התא. אבל להחלפת המיקום של גנים (בשני בני הזוג של הכרומוזום) בלי שינויים גדולים באורך הכרומוזומים, בד"כ לא תהיה השלכה פונקציונלית.
יוצאי הדופן הם למשל גנים של פקטורי שיעתוק אשר מפעילים או מעכבים את השיעתוק של גן אחר. במקרה זה ההפעלה/עיכוב יהיו יותר יעילים אם הגן המשועתק נמצא קרוב "במורד הזרם" לגן של פקטור השיעתוק. אבל אפילו במקרה כזה לא משנה פונקציונלית אם הגן המשועתק יהיה (נניח) הגן ה-8, הגן ה-17 או הגן ה-69 במורד הזרם.
כלומר גם אם יש לנו שני מינים עם אותם גנים בדיוק, בשביל "מתכנן תבוני" אין סיבה פונקציונלית לסדר אותם בסדר זהה, ולמעשה יש לו מספר אסטרונומי של אפשרויות פונקציונליות לסדר אותם. העובדה שגם הסדר זהה היא ניבוי של תורת האבולוציה, לא של תכנון תבוני, משום שזה הסדר שבמקרה התקיים באב הקדמון המשותף של שני המינים.