שאלה פילוסופית שאין עליה תשובה אחת

פרם שי

New member
טיפול באדם בעל סימפטומים

דני, איני חושב שיש כזאת סתירה בין הדברים. כאשר אנו אומרים "לטפל באדם ולא בסימפטומים", הכוונה היא, שההתייחסות היא לאדם עם וביחס גם לתלונה המרכזית, אך גם למרכיבים המשפיעים על כך ולגורמים האפשריים. לדוגמא שניתנה, אם אדם בא עם דלקת גרון, והוא רוצה שיעבירו לו, הוא לא רוצה להתחיל תהליך ארוך לשחרור ממחסומים מגיל 3, אלא מזור מיידי. כאן צריך לזכור, שלשני אנשים שונים עם אותה בעיה בדיוק, ניתן שני פתרונות שונים (צמחי מרפא, דיקור, עיסוי, לא משנה מה). כי אנו מתייחסים למבנה גוף ואישיות, לרקע רפואי ורגשי, למצב רוח, לתזונה, להמון גורמים שאינם רק הסימפטום (או רשת הסימפטומים) הקיימים ברגע זה. ברפואה הקונבנציונאלית, כידוע לך, הטיפול לא משתנה בהתאם לאדם עצמו, אלא בהתאם למקבץ הסימפטומים שהוא חווה (מלבד אי אלו מחלות מסוימות מאוד, ולגמישות המחשבתית של הרופא כאדם). זהו אספקט 1 של ההתייחסות לאדם ולא לסימפטום. האספקט השני - מתייחס לדבריה של מאיה. נכון שאנו רוצים לרפא מיד והכול. אבל אנו לא רופאים. אנו לא מטפלים במחלות. ומי שטוען שכן, צפוי לתביעות משפטיות חמורות, מפני שזו עבירה על החוק לטפל במחלות, למי שאינו בעל הסמכה רפואית. מעבר לחוק (מאיה, אני יודע כמה את אוהבת חוקים
), יש את הענין האנושי. אנו אולי בחלק מהמקרים (וכאן, באמת כל עוסק נוהג אחרת אולי) נתן מזור מיידי. אך חשוב לזכור, שהמזור שאנו נותנים, אינו מזיק. הוא אינו פוגע ביכולת התפקודית של הגוף, ואינו מחליש מערכות או מדכא אורגניזמים. כל הכלים שלנו, מדברים ישירות עם הגוף והנפש, ונותנים להם את הכח להתחזק ולבצע את השינוי בכוחות עצמם. להדוף את חוסר הבריאות באופן אישי. כאן, לאחר שהבריא מהתלונה המרכזית (או במקביל) ניתנת האפשרות לאדם, האם להפסיק את הטיפול וללכת, כי הוא החלים, או להשאר ולבדוק מדוע הוא חלה מלכתחילה, ולנסות לרפא את הגורמים עצמם. אבל זוהי החלטה אישית. זהו הבדל משמעותי ביותר. לא עם כל לקוח מדברים ישר על רגש, על מחסומים, על תהליך ארוך מדיטטיבי וכו'. זה לא שלא מקבלים לקוחות כאלו. פשוט, יש כברת דרך לעשות לעתים, ואנחנו, כאנשים העוסקים בבריאות ובעזרה לאחרים, מחוייבים, לדעתי, להציג להם את האמת כמו שהיא, ולתת להם את זכות הבחירה.
 

miromiro

New member
פילוסופיה של המשלימה\טבעית

אני מניח שדיונים כאלו מתנהלים בפורומים דומים בכל העולם. להגיד "אני לא מטפל בסימפטומים אלא באדם כולו" זה בעצם להגיד "אני מטפל לא רק בסימפטומים" כי אי אפשר להתעלם ולברוח מהם. האנלוגיה לבצל שנתן דוד , היא כמעט אין סופית ואפשר להמשיך ולקלף תמיד- למשל, דוגמא שאולי נכתבה פה- הגיע אלי מטופל עם כאב באוזן ופריחה ביד,הרופאים נתנו משכחי כאבים ומחות ואני עשיתי X ו-Y וטיפלתי בחוסר האיזון שגרם להחלשות המערכת החיסונית והביא לסימפטומים שלעיל. טיפול הוליסטי ויפה. אבל מה גרם לחוסר האיזון? ולאותו גורם מה גרם לו? וכו'וכו'וכו' רוב הטיפולים שמוצעים פה הם יותר עמוקים, והרווח מהם הוא לפעמים נבואה במקום אתונות. אבל בהרבה מקרים גם הוא סימפטומתי רק שקילף יותר שכבות.
 

יאנג jan

New member
../images/Emo163.gif לא הבנתי משהו

האם בטוח שיש סתירה בינהם
כמטופלת הייתי רוצה שיטפלו לי קודם בסימפטום מסויים שיעלימו לי אותו, כי כרגע זה מציק לי, וכי זו הסיבה שפניתי אבל אני יודעת שצריך להסתכל על האדם כמכלול, ושצריך לטפל בבעיות שקיימות אבל כרגע עוד לא צצו. לפעמים אני פונה בגלל מספר בעיות ואני מצפה שהמטפל כן יבין וידע שאם אני אדם אחד אז כל הסימפטומים ודאי לא מנותקים זה מזה... אבל כדי שאהיה במצב נפשי ופיזי חזק יותר אני צריכה שהדבר שהכי מציק לי יטופל, כי כרגע זה צועק, וכאשר זה מטופל זה גם מחזק לי את האימון במטפל... דרך אגב כך זה גם בפסיכולוגיה, כשפונים לפסיכולוג בשעת משבר כמו מוות של אדם קרוב, סכסוך משפחתי קשה וכד' קודם כל מטפלים בדברים הדרושים כעת לפיתרון אח"כ בוחנים מה עוד קורה בעולמו של המטופל וכיצד ניתן לחזק אותו מבפנים בכל תחומי החיים... דעתי הצנועה בלבד
 

miromiro

New member
עשית אייקון של טמבל, אבל הבנת בדיוק

למה שהתכוונתי. בפרוש אין סתירה ולא רק שאין אלא הרבה פעמים מטפלים בסימפטומים וקטראים לזה בשמות אחרים וההשואה הפסיכולוגית מתבקשת. כדי לטפל במקור צריך לטפל גם בכאן ועכשיו ופעמים רבות הכאן ועכשיו הזה לא מאפשר טיפול במקור. כמו שמעסה עוסה איזו שהיא הרפיה כללית לפני שהוא ניגש לעבודה העמוקה וכמו רופא מספר לילד איזה בדיחה לפני שהוא מבקש ממנו לפתוח את הפה וכו'
 

יאנג jan

New member
האם מטפל יטפל בי

כמו שאני רוצה ומצפה או כמו שהוא מאמין? האם אתה תברר קודם כל מה הציפיות של המטופל או תבקש שילך בדרך שבה אתה מאמין לטובתו,...
 

miromiro

New member
לא אוכל להיות חד-משמעי

אבל כמובן שמדובר בשילוב של השניים. כאשר המטופל ואני כמטפל יוצרים "ישות" שלישית משותפת שיש בה קצת מכל אחד מאיתנו וגם הרבה מהמשותף לשנינו.כוכב הצפון הוא שאני שותף מלווה ולאו דווקא יודע יותר טוב מהמטופל , מה טוב עבורו.
 
אני מקווה שמטפל ימצא את דרך הזהב

בין הרצון של המטופל לבין הצורך של המטופל, שלא תמיד זהים ולעיתים אף סותרים.
 

shirygo

New member
לא למדתי רפואה משלימה, אבל אני

מסכימה עם דני בכך שלא על כל פיפס קטן צריך להכנס לנפשו של אדם ולשחזר את חייו כעובר. אם מדובר במשהו שטחי לא תמיד רצוי לסבך את העניינים יותר מדי. אני ממשילה זאת לאדם שבא לפסיכולוג בשל בעיה X והפסיכולוג חוקר אותו על כל פיפס בילדותו, יחסיו עם הוריו והגננת וממציא לו בעיות שלא היו קיימות. ובכוונה השתמשתי ב"ממציא" ולא ב"מגלה" או "מעורר" בעיות קיימות. לא צריך לחטט יותר מדי בכל פצע שטחי, לפעמים עדיף לחטא ולהמתין שהגוף יבריא את עצמו בעוד שחטטנות יתר תמנע מהפצע להחלים ואף יכולה להחריף אותו. בנוגע לכל דבר בחיים, לא רק לרפואה משלימה: לא צריך לעשות עניין מכל פיפס, זה סוחט יותר מדי אנרגיות ומאבד מהאפקטיביות.
 

mic26

New member
בעצם אני כן מטפלת בסימפטומים

בכל פעם שנאי ממליצה על תוסף מזון זה או אחר, מדובר בטיפול בסימפטום. נאי עושה זאת מעט, וכמעט אף פעם לא ממליצה על ויטמינים. טיפול ברפואה סינית אמור לכלול תזונה מתאימה וחיזוק יכולת הספיגה של הגוף, כך שלא נדרשים התוספים.
 

freearth10

New member
../images/Emo8.gifגם אני

תוך כדי טיפול מהותי, כאשר האדם יוצא מאיזון, אני קודם כל אאזן אותו והאיזון והשחרור הזה הוא סימפטומטי בלבד, אבל בלעדיו אי אפשר להמשיך את התהליך. מה שחשוב כאן הוא התהליך. אעשה כל מה שיקדם אותו כדי להגיע אל שורש הבעיה. לא אטפל בסימפטום כסימפטום אלא כחלק מעבודה על האדם השלם. מאיה
 
למעלה