יש ביטוי בעברית שאומר: "תפסת מרובה, לא תפסת"
שלום
כאשר עדשות מכסות טווח גדול של אורך מוקד כמו 18-200mm, או במבט קצת שונה, של יחס האורך מוקד הארוך, חלקי הקצר: 200/18=11, למרות היתרון בנשיאת עדשה בודדת שמכסה תחום רחב, יש לכך מחיר (לא במובן מעמד הרכישה).
בד"כ בעדשות, מקובל שעדשות פריים (לא זום) עדיפות. שם תמצאי נתונים מרשימים של צמצם (עד 1.2F) וגם נתוני חדות וביצועים ב-dxo).
השלב הבא יהיה עדשות זום עם יחס של 1:3, כמו ה-16-35mm, 24-70mm וכו'.
אח"כ העדשות הטיפה פחות יקרות (ואיכותיות) שך 1:4, כמו ה-24-105mm או ה-100-400mm.
כאשר העדשה בעלת תחום של 1:11 זה אומר שנעשו שם פשרות. המטרה שעמדה לנגד המתכנן היתה התחום הרחב, ואילו פרמטרים אחרים באו במשנה חשבות.
לכן, אחזור לשורת הפתיחה: "תפסת מרובה, לא תפסת".
ולא שה-55-200 עדיפה או טובה, היא פשוט זולה. ראוי שתהיה לך בתיק עדשה איכותית, לפחות כדי שתוכלי להשוות...ויש הבדלים.