שאלה לאמהות שבחרו תורם פתוח
שלום לכולן,
קוראת בפורום כבר כמעט 4 שנים (נראה לי) אבל עד עכשיו עדיין לא השתתפתי אקטיבית
אחרי טיפולים של כ-3 שנים (ברוטו), אני אמא מאוהבת לילד אדיר בן שנה וכמעט 3 חודשים.
לי היה מאוד חשוב שהתורם לא יהיה אנונימי (וגם שהוא יהיה מדנמרק!
) ורציתי לשמוע מאוד נשים שחושבות כמוני בהקשר הזה (של התרומה הלא-אנונימית, לאו דווקא של דנמרק
). מהתרשמות כללית לאורך השנים שאני קוראת כאן, נראה לי שאנחנו, עם התורם הפתוח, מהוות מיעוט קטן בפורום.
מעניין אותי לשמוע אם יש נשים מה"אסכולה שלי"
ובמיוחד כאלה לילדים קצת יותר גדולים. ספציפית, הייתי שמחה לשמוע--אם תסכימו לחלוק, כמובן--מה ה"נראטיב" שלכן בסוגיית ה"אין-אבא/יש-אבא"
בנוסף, אשמח מאוד אם יש מישהי שיכולה להמליץ על פסיכולוגית שיש לה הבנה ב- רגישות ל-נושא של ילדים שנולדו מתרומת זרע.
תודה רבה מראש לחולקות!
שלום לכולן,
קוראת בפורום כבר כמעט 4 שנים (נראה לי) אבל עד עכשיו עדיין לא השתתפתי אקטיבית
אחרי טיפולים של כ-3 שנים (ברוטו), אני אמא מאוהבת לילד אדיר בן שנה וכמעט 3 חודשים.
לי היה מאוד חשוב שהתורם לא יהיה אנונימי (וגם שהוא יהיה מדנמרק!
מעניין אותי לשמוע אם יש נשים מה"אסכולה שלי"
בנוסף, אשמח מאוד אם יש מישהי שיכולה להמליץ על פסיכולוגית שיש לה הבנה ב- רגישות ל-נושא של ילדים שנולדו מתרומת זרע.
תודה רבה מראש לחולקות!