קנאים עלובים!!!
לפני שאני מתחשבן איתכם אז תודה בנושא ה-PTT. לחשוב ששלושים שנה אני טס ולוחץ על הצ'ופצ'יק הזה וחושב שהוא PUSH שלמעשה הוא PRESS. ואני עוד מעז וקורא לעצמי טייס? (מי שלא מכיר את ההבדל איך יידע לזהות את בצרה בעזיבה והצטרפות להרצלייה?!). מזל שניצן הציל את כבודי ונתן לי אסיסט. אני קורא לזה PUSH מימי בתותחנים... ולקנאים העלובים. אפשר לחשוב שאני נהנה מזה?!?! אתם יודעים מה זה שתי גיחות שלמות בלי לפתוח אפילו שקית? (ושלא תחשבו שלא היו לי סיבות טובות אבל פשוט לא היה לי זמן וזה גם מטוס חדש...). ולא ירקתי דם בשביל הטיסות האלו. שנה תמימה סבלתי באמריקה, הסתחררתי במטוסים מחוריינים, שברתי את השיניים בשפת זרים, ואתם מקנאים??? במקום לעשות דוקטורט באווירונוטיקה במסלולי רדיפה ותמרוני חמיקה (שזה כנראה היה ייעודי האמיתי) שכבתי מתחת למטוסים זבי שמן לבדוק מדבקות טמפ' שהיו אמורות לשנות את צבעם לפני שכוסו בשמן. ומה עם הקנאים הקטנים האלה ביחידה שרק מחכים שה"זקן" ימעד? מלויים אותי למטוס, עוזרים לי לטפס על הסולם ובעיניהם אני רואה את החיכיון לפשלה. כשהחופה יורדת ומסכנת את מרפקיי המחודדים אני חש במבטם את ההמתנה לידיי הנגרסות והם מושיטים אצבעות כלפי מעלה לאות הצלחה, יעני. מנסים לבלבל אותי. סתתתתם. אז תקנאו! אני משתף אתכם ברגעי האינטימיים ואתם מחרפים. מה אתם חושבים שלכל אחד אני מספר על הבעיטה האדירה בתחת בפתיחת מבער? ולסכום, בחיי שאני לא מתרגש מהביקורת. להלן קטע משיחה עם אימא שלי: "אימא, טסתי על המטוס הכי מתקדם בעולם". תשובה: "אתה רוצה לראות רופא? מי האידיוט שנתן לך לטוס?! לקחתָ משהו?!".... רק טוב ידידיי.