GnomeBubble
New member
מאיזה שפה זאת? גרמנית?
ריבוי כסימן כבוד
- פותח הנושא אחיקם ר
- פורסם בתאריך
אני חוששת שבלבלתי אותך... דיברתי על שני דברים
א. פלצנות שנועדה לגרום לדובר (לרוב כותב) להישמע משכיל ומתוחכם, ולשם כך הוא משתמש במילים גבוהות. אכן, יש גם התפלצנות שמשתמשת בעברית גבוהה (וגם בארמית ועוד) אבל אנחנו דנים כרגע בהעדפת מילים לועזיות ולא בהפלצנות באופן כללי על שלל גווניה. ב. החלפה ללא צורך של מילים עבריות מוכרות במילים לועזיות, בעיקר באנגלית, וציינתי במפורש שזה לא מטעמי פלצנות אלא מסיבות שלרוב אינן נהירות לי. * "ריזיקה" שמעתי פה ושם, בלי שום קשר לביטוח, מצעירים בני 20+ שאני בספק אם עולם הביטוח מוכר להם בכלל. * בת'רד נתקלתי לא מעט, רק בפורומים (טוב, אני לא מסתובבת במקומות אחרים...) גם בשנה האחרונה. נדמה לי שבתפוז זה אכן פחות נפוץ, אבל במערכות פורומים אחרות זה לא נדיר. * אין שום דבר לא ברור ב"יש למישהו מילים ל<הכנס כאן שם של שיר> של שרית חדד"? (אתה יכול להחליף את "מילים" ב"ליריקס" ולא תרוויח שום בהירות יתרה). ובלי קשר לדיון המעניין שצמח פה, נקודת הבסיס שלי לא השתנתה ואני עומדת מאחוריה: אתה לא יכול להשוות את העברית בימינו למצב לפני 100 שנה, כשהיא עוד הייתה בחיתוליה ובאמת היו בה חסרים לקסיקליים על ימין ועל שמאל, ולהאשים את הכותבים של אז ש"חטאו" בלועזית. הרי גם לו רצו להתפלצן במילים עבריות גבוהות, חסרו להם מילים רבות לצורכי היום יום ובכלל (ואמנם ועד הלשון נכנס לתמונה וניסה לענות על הצורך, אבל הביקוש עלה על ההיצע). גם בימינו חסרות מילים פה ושם, אבל הרבה הרבה פחות, ולכן כיום אפשר למצוא בקלות מקרים שבהם משתמשים בלועזית גם ללא צורך ממשי, מה שלא היה נכון לגבי העבר.
א. פלצנות שנועדה לגרום לדובר (לרוב כותב) להישמע משכיל ומתוחכם, ולשם כך הוא משתמש במילים גבוהות. אכן, יש גם התפלצנות שמשתמשת בעברית גבוהה (וגם בארמית ועוד) אבל אנחנו דנים כרגע בהעדפת מילים לועזיות ולא בהפלצנות באופן כללי על שלל גווניה. ב. החלפה ללא צורך של מילים עבריות מוכרות במילים לועזיות, בעיקר באנגלית, וציינתי במפורש שזה לא מטעמי פלצנות אלא מסיבות שלרוב אינן נהירות לי. * "ריזיקה" שמעתי פה ושם, בלי שום קשר לביטוח, מצעירים בני 20+ שאני בספק אם עולם הביטוח מוכר להם בכלל. * בת'רד נתקלתי לא מעט, רק בפורומים (טוב, אני לא מסתובבת במקומות אחרים...) גם בשנה האחרונה. נדמה לי שבתפוז זה אכן פחות נפוץ, אבל במערכות פורומים אחרות זה לא נדיר. * אין שום דבר לא ברור ב"יש למישהו מילים ל<הכנס כאן שם של שיר> של שרית חדד"? (אתה יכול להחליף את "מילים" ב"ליריקס" ולא תרוויח שום בהירות יתרה). ובלי קשר לדיון המעניין שצמח פה, נקודת הבסיס שלי לא השתנתה ואני עומדת מאחוריה: אתה לא יכול להשוות את העברית בימינו למצב לפני 100 שנה, כשהיא עוד הייתה בחיתוליה ובאמת היו בה חסרים לקסיקליים על ימין ועל שמאל, ולהאשים את הכותבים של אז ש"חטאו" בלועזית. הרי גם לו רצו להתפלצן במילים עבריות גבוהות, חסרו להם מילים רבות לצורכי היום יום ובכלל (ואמנם ועד הלשון נכנס לתמונה וניסה לענות על הצורך, אבל הביקוש עלה על ההיצע). גם בימינו חסרות מילים פה ושם, אבל הרבה הרבה פחות, ולכן כיום אפשר למצוא בקלות מקרים שבהם משתמשים בלועזית גם ללא צורך ממשי, מה שלא היה נכון לגבי העבר.
חוכך בדעתו 2
Active member
../images/Emo45.gif חותם על כל מילה.
מכיר כאלה חברה, יו נו, אבל, מיי גאד, מה 'כפת להם מאיך שאני מדבר? אם יש להם איזה סֵיי בכלל בעניין, אז שידברו סטרייט ולא ברמזים. מה אני יגיד לך, העניין הזה בוער כאש בעצמותיי - זה ממש מאסט בשבילי.
מכיר כאלה חברה, יו נו, אבל, מיי גאד, מה 'כפת להם מאיך שאני מדבר? אם יש להם איזה סֵיי בכלל בעניין, אז שידברו סטרייט ולא ברמזים. מה אני יגיד לך, העניין הזה בוער כאש בעצמותיי - זה ממש מאסט בשבילי.
GnomeBubble
New member
אני מוכן שתחתום
אבל רק אחרי שתשלם לי פאָסטאַנװײַזונג למײַנע אַדרעסע.
אבל רק אחרי שתשלם לי פאָסטאַנװײַזונג למײַנע אַדרעסע.
GnomeBubble
New member
אז לב'
אני לא מסכים איתך בכלל. את מסתכלת על זה כ"החלפה", כאילו כל פעם שמישהו רוצה לדעת מה המילים של השיר של שרית חדד (למה, אלוהים ישמור?!
), הוא צריך מתחיל לחשוב: טוב... בואו נבחר! ליריקס או מילים! אני אקח ליריקס, תודה רבה. אכן, במקרים מסוימים לא צריך הבהרה נוספת בהקשר כדי לתת את המשמעות המצומצמת ש"ליריקס" נותן, אבל המקרים האלה הם לא כל המקרים. ומה שקורה זה שמילה זוחלת מתוך המקרים בהן היא בהחלט שימושית כדי להבהיר את המשמעות לשאר המקרים. זה לא משהו חדש, זה לא משהו שקורה רק עם מילים שאולות, ואני לא מבין למה זה מפתיע אותך. קחי לדוגמה, אם את רוצה מילים עבריות טובות את מכונית, מונית וניידת. את יכולה להצביע על כלי רכב מסוים ולומר "זאת המכונית השלי", אבל גם "זאת הניידת שלי" או "זאת המונית שלי". אנשים משתמשים חופשי בשתי האפשרויות האחרונות, גם כשברור לשומע, שרואה את המכונית, שמדובר באופן ספציפי במונית או בניידת. על "ריזיקה" ברור לך שאני לא יכול לענות לך, כי אין לי מושג למה אנשים בוחרים להשתמש במילה שלא שמעתי... דרך אגב, אם תבדקי לרגע את השאילות של תחילת המאה ה-20 או של לשון ההשכלה, תראי שהן לא תמיד נבעו מחסרים לקסיקלים, המיתוס הבן-יהודאי האהוב עלינו. באחד הגליונות האחרונים של החבצלת מצאתי למשל מודעה פרסומית לעיתון בשם "העברי", שנכללו בה מילים כמו פרוספקט ואדמיניסטרציא (לצד מילים עבריות כמה "מפלגתי" ו"לאומי"). במודעה הבאה נכללו מילים כגון "פאסטאנוויזונג" (זה אמור להיות Postanweisung בגרמנית) ו"אדרעסע". אני מניח שהיה ניתן לתרגם את שניהם ל"תשלום בדואר" ול"כתובת". ולפני שתתחילי, המילים האלה היו קיימות קודם. "דואר" מופיע כבר בתלמוד, ו"כתובת" מופיע בעיתונים אחרים לפחות 15 שנים קודם. אז למה השתמשו במילים לועזיות? בדיוק מאותן הסיבות שאנשים משתמשים במילים האלה היום! 1. הם חששו שקהל קוראיהם לא יבין מה זה לעזאזל "מען משאבים אוניוורסלי במרשתת". 2. הרגל - הם פשוט היו רגילים לקרוא לילד בשמו, על אף המתריאים בשער ששימוש במילה זרה שאתה רגיל אליה (כאשר קיימת חלופה לועזית) יחריב את השפה.
אני לא מסכים איתך בכלל. את מסתכלת על זה כ"החלפה", כאילו כל פעם שמישהו רוצה לדעת מה המילים של השיר של שרית חדד (למה, אלוהים ישמור?!
דווקא לא. אני לא מסתכלת על זה כעל החלפה
ולמעשה ברור לי שזה נעשה מתוך איזשהו הרגל לא מודע. עצם קיומו של ההרגל מצער אותי. יצא לי לשאול כמה פעמים למה לא "מילים" וזה הפתיע את הכותבים, כלומר, הם אפילו לא חשבו על זה, או שמבחינתם "מילים" זה כבר לא אותו הדבר (ונו, זה בדיוק מה שמבאס אותי!). לא מסכימה עם הדוגמה שלך לגבי מונית וניידת, מכיוון שמלכתחילה הן לא נחשבות ל"מכונית" בפי הדוברים. "מכונית" בעברית היא "פרייבט", ולנהג המונית יש בד"כ גם אחת כזו שהיא באמת שלו (רוב נהגי המוניות בימינו הם שכירים או שוכרים, אגב; המונית לא באמת שלהם...) והניידת אינה המכונית של השוטר, אלא שייכת למשטרת ישראל. בקיצור, לא רואה כאן כל דמיון או קשר לסוגיה. מסכימה איתך לגבי הרגלים ובעיקר לגבי חשש מאי הבנה של הקוראים, ולכן כתבתי במפורש (שוב ושוב ושוב!) שאני מתייחסת אך ורק למילים עבריות שגורות ומוכרות (מה שלא היה המצב עבור דוברי עברית רבים לפני מאה שנה). בשום שלב לא האשמתי דובר בן ימינו שמשתמש ב"אופוזיציה" במקום ב"נגדה" או ב"אינטרנט" במקום ב"מרשתת" או ב"שמפו" במקום ב"תחפיף", נכון? אבל יש באמת אנשים שמשנים מילים עבריות ללועזיות למטרות פלצנות (וזה רק עניין של זמן עד שאתקל בדוגמה ואביא) ויש כאלה שעושים זאת לא מתוך פלצנות אלא מתוך הרגל כזה ואחר שמצער אותי...
ולמעשה ברור לי שזה נעשה מתוך איזשהו הרגל לא מודע. עצם קיומו של ההרגל מצער אותי. יצא לי לשאול כמה פעמים למה לא "מילים" וזה הפתיע את הכותבים, כלומר, הם אפילו לא חשבו על זה, או שמבחינתם "מילים" זה כבר לא אותו הדבר (ונו, זה בדיוק מה שמבאס אותי!). לא מסכימה עם הדוגמה שלך לגבי מונית וניידת, מכיוון שמלכתחילה הן לא נחשבות ל"מכונית" בפי הדוברים. "מכונית" בעברית היא "פרייבט", ולנהג המונית יש בד"כ גם אחת כזו שהיא באמת שלו (רוב נהגי המוניות בימינו הם שכירים או שוכרים, אגב; המונית לא באמת שלהם...) והניידת אינה המכונית של השוטר, אלא שייכת למשטרת ישראל. בקיצור, לא רואה כאן כל דמיון או קשר לסוגיה. מסכימה איתך לגבי הרגלים ובעיקר לגבי חשש מאי הבנה של הקוראים, ולכן כתבתי במפורש (שוב ושוב ושוב!) שאני מתייחסת אך ורק למילים עבריות שגורות ומוכרות (מה שלא היה המצב עבור דוברי עברית רבים לפני מאה שנה). בשום שלב לא האשמתי דובר בן ימינו שמשתמש ב"אופוזיציה" במקום ב"נגדה" או ב"אינטרנט" במקום ב"מרשתת" או ב"שמפו" במקום ב"תחפיף", נכון? אבל יש באמת אנשים שמשנים מילים עבריות ללועזיות למטרות פלצנות (וזה רק עניין של זמן עד שאתקל בדוגמה ואביא) ויש כאלה שעושים זאת לא מתוך פלצנות אלא מתוך הרגל כזה ואחר שמצער אותי...
GnomeBubble
New member
נו, אבל זאת אותה הסיבה
שהחבר'ה לפני 100 שנים כתבו "פאסטאנוויזונג" או "אדרעסע" במקום לכתוב "תשלום על-ידי בי-דואר" (ראיתי ממש משהו כזה בגליונות ישנים יותר) או "כתובת/מען". הם התרגלו לכתוב משהו מסוים וכך הם כתבו. בדיבור ה"החלפה" (כאילו שבכיוון ההפוך זאת לא החלפה) בוודאי הייתה אפילו פחות מודעת. בחלק מן המקרים זה היה מתוך רצון להשתמש במילה מוכרת כמובן (אפשר שבמקרה של הצירוף המסורבל "תשלום על-ידי בי-דואר" המשמעות לא הייתה ברורה מספיק, אם כי סביר להניח שקוראי העיתון הזה כבר הכירו היטב את המילה "בי-דואר"), אבל בכל מהמקרים זה פשוט כורח ההרגל. בן-אדם הוא יצור של הרגלים, ותחום הלשון לא חורג מזה. מן הידועות הוא שלכל בן אדם (בכל אידיולקט, אם תרצי) יש סגנון לקסיקלי משלו, שמתבטא בבחירות מילים שונות. יש למשל אנשים שאומרים דוש, ויש אנשים שאומרים טוש, ויש אנשים שמשתמשים במילה הזאת (באחת מן ההגיות שלה) גם במשמעות הכללית של "מקלחת". לרוב מדובר כמובן במבוגרים יותר, ולא בצעירים, אבל אני מרגיש משום מה שרק על הלעז שבפי הצעירים מקובל כאן לרדת, כי זה פורום של קשישים מוכשרים שגולשים באינטרנט. (גילוי נאות, גם אני אשף גלישה צעיר ברוחו שרק חגג את יום הולדתו ה-199, אבל מתוך הזדהות עם נכדיי החביבים בני ה-120, אני מגן על הצעירים בחירוף נפש!
) בקיצור, אם זה מה שמפריע לך, אני לא יודע מה להציע לך. אולי לעבור למדינה אחרת, אבל גם שם זה יקרה. לכל אחד יש העדפות מילוניות משלו ואנחנו לא יכולים לדבר אותו הדבר, גם אם באמת היינו רוצים. יש כאלה שמתוך הרגל מוקדם התרגלו לומר בטרייה, או שמתוך הבהירות הרבה של הביטוי במקרים אחרים התרגלו לומר "ליריקס" ולא מילים (אני מודה שגם אני חוטא מידי פעם ב"ליריקס" מהסיבה הזאת, אבל לפעמים אני גם אומר "לטראס" אם יש מישהו שמבין
). ככה זה. אם את לא מסכימה עם הדוגמה עם מכונית, אני כמובן יכול לתת לך את המילה הכי כללית בעברית בנושא הזה - "רכב". אבל אז בטח יסקלו אותי חכמי הפורום שרכב זה לא עברית תקנית ואם אנשים ימשיכו להשתמש בה, אז עוד 10 שנים אנחנו נתחיל לדבר ב"אוק אוק אוק!" של קופים.
אבל אם את רוצה להתקטנן ולהתעקש למרות שהבנת את הדוגמה, אז תאלצי לסבול לרגע את הצרימה באוזן, אוקיי? אנחנו יכולים לומר "רכב" (או "כלי רכב", אם אנחנו במודה פלצנית) ולהצביע עליו, ויהיה ברור לכולם מן ההקשר שזה משאית או פרייבט (היי השתמשת במילה לועזית! יש לשם כך "כלי רכב פרטי"!), או מונית, או אוטובוס או סגוויי. מצד שני, גם במקרים שברור מן ההקשר אין לנו בעייה לבחור מילה מפורטת יותר ולספק את המידע היתיר, לכאורה, לפיו מדובר בסגוויי, או משאית או אוטובוס וגו'.
שהחבר'ה לפני 100 שנים כתבו "פאסטאנוויזונג" או "אדרעסע" במקום לכתוב "תשלום על-ידי בי-דואר" (ראיתי ממש משהו כזה בגליונות ישנים יותר) או "כתובת/מען". הם התרגלו לכתוב משהו מסוים וכך הם כתבו. בדיבור ה"החלפה" (כאילו שבכיוון ההפוך זאת לא החלפה) בוודאי הייתה אפילו פחות מודעת. בחלק מן המקרים זה היה מתוך רצון להשתמש במילה מוכרת כמובן (אפשר שבמקרה של הצירוף המסורבל "תשלום על-ידי בי-דואר" המשמעות לא הייתה ברורה מספיק, אם כי סביר להניח שקוראי העיתון הזה כבר הכירו היטב את המילה "בי-דואר"), אבל בכל מהמקרים זה פשוט כורח ההרגל. בן-אדם הוא יצור של הרגלים, ותחום הלשון לא חורג מזה. מן הידועות הוא שלכל בן אדם (בכל אידיולקט, אם תרצי) יש סגנון לקסיקלי משלו, שמתבטא בבחירות מילים שונות. יש למשל אנשים שאומרים דוש, ויש אנשים שאומרים טוש, ויש אנשים שמשתמשים במילה הזאת (באחת מן ההגיות שלה) גם במשמעות הכללית של "מקלחת". לרוב מדובר כמובן במבוגרים יותר, ולא בצעירים, אבל אני מרגיש משום מה שרק על הלעז שבפי הצעירים מקובל כאן לרדת, כי זה פורום של קשישים מוכשרים שגולשים באינטרנט. (גילוי נאות, גם אני אשף גלישה צעיר ברוחו שרק חגג את יום הולדתו ה-199, אבל מתוך הזדהות עם נכדיי החביבים בני ה-120, אני מגן על הצעירים בחירוף נפש!
אני יודעת את כל זה. אתה לא ממש יורד לסוף דעתי
א. נראה לי שעד שלא אתן לך לקרוא טקסט פלצני מהסוג שמבהיר שלא מדובר בסתם הרגל אלא בניסיון לשוות לטקסט נופך אקדמי, לא תצליח להבין. ב. לגבי המקרים שבהם זה סתם הרגל, אני מבינה שזה לא משהו שנעשה באופן מודע, ועדיין מצער אותי (במקרים מסוימים) שרבים שולפים בטבעיות מילה אנגלית במקרים שבהם יש מילה עברית שגורה, מוכרת, נוחה ומקובלת. כן נו, מצער אותי שבמקרים מסוימים הבחירה הטבעית אינה בעברית. אגב, לאו דווקא בקרב צעירים... אבא שלי הוא מאנשי ה-"once" ואני מתחרפנת מזה.
(מה רע ב"מרגע ש..." או "ברגע ש..."?
)
א. נראה לי שעד שלא אתן לך לקרוא טקסט פלצני מהסוג שמבהיר שלא מדובר בסתם הרגל אלא בניסיון לשוות לטקסט נופך אקדמי, לא תצליח להבין. ב. לגבי המקרים שבהם זה סתם הרגל, אני מבינה שזה לא משהו שנעשה באופן מודע, ועדיין מצער אותי (במקרים מסוימים) שרבים שולפים בטבעיות מילה אנגלית במקרים שבהם יש מילה עברית שגורה, מוכרת, נוחה ומקובלת. כן נו, מצער אותי שבמקרים מסוימים הבחירה הטבעית אינה בעברית. אגב, לאו דווקא בקרב צעירים... אבא שלי הוא מאנשי ה-"once" ואני מתחרפנת מזה.
GnomeBubble
New member
א. ברור לי למה את מתכוונת בפלצנות
אבל חשבתי שאנחנו מדברים כרגע על אלה שמדברים כך מתוך הרגל. גם באנגלית יש אנשים שתוקעים מילים מצרפתית כדי לתת לדבריהם נופך מסוים שיאדיר אותם (או בקיצור, להתפלצן), ואני מאמין שכמעט בכל שפה אפשר לעשות משהו כזה. ב. טוב, כמו שאמרתי, אני מבין שזה מצער אותך, אבל זה בסך הכל הרגל. זה לא נובע מחוסר כבוד לשפה וזה לא שונה מהרגלים דומים שהיו קיימים גם בעבר, כפי שהראתי לך. (ומכאן התחיל הדיון) ג. בגלל זה מפריע לי שכל פעם בא מישהו ואומר "העברית של הצעירים כל-כך מאונגלזת". ואם הוא לא אומר את זה, אז הוא לפחות נותן דוגמה לביטויים באנגלית שמאפיינים באופן ספציפי נמצאים יותר בשפה של צעירים (כמו שחוכך נתן). אף אחד כמעט לא מתלונן על האנגלוזים והלועזיזמים האחרים שנמצאים איתנו כבר הרבה זמן אבל הם בעיקר נחלת חלקם של המבוגרים יותר. טוש בשימוש של מקלחת (ואפילו ראש של מקלחת) פחות או יותר נעלם, וגם מילים כמו פיילה ושיבר ושאלטר. אפילו מילים כמו ספונג'ה מאבדות גובה, על פי הרושם שלי, ואנשים פשוט אומרים "לשטוף תריצפה" (או במקרה שלנו, "לנקות את הדיר(ה)").
אבל חשבתי שאנחנו מדברים כרגע על אלה שמדברים כך מתוך הרגל. גם באנגלית יש אנשים שתוקעים מילים מצרפתית כדי לתת לדבריהם נופך מסוים שיאדיר אותם (או בקיצור, להתפלצן), ואני מאמין שכמעט בכל שפה אפשר לעשות משהו כזה. ב. טוב, כמו שאמרתי, אני מבין שזה מצער אותך, אבל זה בסך הכל הרגל. זה לא נובע מחוסר כבוד לשפה וזה לא שונה מהרגלים דומים שהיו קיימים גם בעבר, כפי שהראתי לך. (ומכאן התחיל הדיון) ג. בגלל זה מפריע לי שכל פעם בא מישהו ואומר "העברית של הצעירים כל-כך מאונגלזת". ואם הוא לא אומר את זה, אז הוא לפחות נותן דוגמה לביטויים באנגלית שמאפיינים באופן ספציפי נמצאים יותר בשפה של צעירים (כמו שחוכך נתן). אף אחד כמעט לא מתלונן על האנגלוזים והלועזיזמים האחרים שנמצאים איתנו כבר הרבה זמן אבל הם בעיקר נחלת חלקם של המבוגרים יותר. טוש בשימוש של מקלחת (ואפילו ראש של מקלחת) פחות או יותר נעלם, וגם מילים כמו פיילה ושיבר ושאלטר. אפילו מילים כמו ספונג'ה מאבדות גובה, על פי הרושם שלי, ואנשים פשוט אומרים "לשטוף תריצפה" (או במקרה שלנו, "לנקות את הדיר(ה)").
גם בוידעם / אינטרסול ושלל מילים של מבוגרים...
כל אלה לא מפריעות לי. צריך גם להתחשב בכך שסבי וסבתי לא נולדו כאן (אז אותם אני לא יכולה להאשים) וגם לא את אבי שלמד מהם את המילים האלה מילדות ואם הוא אומר "דוש" אז אצלו זה באמת הרגל מקטנות. אבל את once הוא לא למד מהבית, זה משהו שנתפס אצלו חזק בעשור האחרון, וזה מסוג הדברים שמטריפים לי את המוח במיוחד. זה כ"כ מכוער בעיניי (ליתר דיוק, לאוזניי), לא מסוגלת לסבול את זה. וגם אצל הצעירים, זה מקומם, אני חושבת, כי אלה לא הרגלים מהבית. לכן זה לא כמו ההרגלים שהיו בעבר, כי זה לא משפת האם וזה לא מהבית (וגם לא מהגן או מבית הספר) וזה לא כי הם התרגלו למילה הלועזית לפני שהם הכירו מילה עברית. הם למדו עברית והם מכירים את המילים; הם אפילו השתמשו בהן לפני שהחליפו אותן במילים אנגליות שהם אימצו. אלה המקרים שמצערים אותי (לא באופן גורף, אבל במקרים רבים כן).
כל אלה לא מפריעות לי. צריך גם להתחשב בכך שסבי וסבתי לא נולדו כאן (אז אותם אני לא יכולה להאשים) וגם לא את אבי שלמד מהם את המילים האלה מילדות ואם הוא אומר "דוש" אז אצלו זה באמת הרגל מקטנות. אבל את once הוא לא למד מהבית, זה משהו שנתפס אצלו חזק בעשור האחרון, וזה מסוג הדברים שמטריפים לי את המוח במיוחד. זה כ"כ מכוער בעיניי (ליתר דיוק, לאוזניי), לא מסוגלת לסבול את זה. וגם אצל הצעירים, זה מקומם, אני חושבת, כי אלה לא הרגלים מהבית. לכן זה לא כמו ההרגלים שהיו בעבר, כי זה לא משפת האם וזה לא מהבית (וגם לא מהגן או מבית הספר) וזה לא כי הם התרגלו למילה הלועזית לפני שהם הכירו מילה עברית. הם למדו עברית והם מכירים את המילים; הם אפילו השתמשו בהן לפני שהחליפו אותן במילים אנגליות שהם אימצו. אלה המקרים שמצערים אותי (לא באופן גורף, אבל במקרים רבים כן).
עוד לא יצא לי לשמוע
איזה בן תשחורת מתפלצן לו עם "ליריקס" במקום מילים. יצא לי להסביר לכמה מה זה ליריקס. גם בת'רד לא נתקלתי מזמן, אנשים מעדיפים שרשור או אפילו פתיל (זוועתי מבחינתי). עם כל הכבוד, יצא לי לפגוש הרבה יותר פלצנים שמתבלים את לשונם הצחה בארמית, מאשר כאלה שהשתמשו במילים אנגליות, או אפילו לועזיות, סתם בכדי להתפלצן. מצד שני, אני מניח ש"פלצנות אקסטרה" שכתבת לעיל, הייתה דוגמה
נב רעה אנגלית, רעה
איזה בן תשחורת מתפלצן לו עם "ליריקס" במקום מילים. יצא לי להסביר לכמה מה זה ליריקס. גם בת'רד לא נתקלתי מזמן, אנשים מעדיפים שרשור או אפילו פתיל (זוועתי מבחינתי). עם כל הכבוד, יצא לי לפגוש הרבה יותר פלצנים שמתבלים את לשונם הצחה בארמית, מאשר כאלה שהשתמשו במילים אנגליות, או אפילו לועזיות, סתם בכדי להתפלצן. מצד שני, אני מניח ש"פלצנות אקסטרה" שכתבת לעיל, הייתה דוגמה
גם לי לא יצא לשמוע, אבל לקרוא יצא לי הרבה מאד
חיפוש "ליריקס" בגוגל (בתוך מרכאות) מניב 73,900(!) תוצאות. נסה ותהנה. בפורומים של צעירים כמו "זיהוי שירים" זה נפוץ להחריד. הנה כמה דוגמאות שליקטתי (רק מהפורום בתפוז): "היי , אני צריכה ליריקס לשיר החדש של ליאל save yourself...תודה." http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=111275453 זה השם של השיר או מה? כי אני לא מוצאת אותו באימיול, ולא ת'ליריקס שלו. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=83351132 זה יותר זיהוי קליפ מאשר שיר.. כי אני לא זוכרת יותר מדי ליריקס בשיר עצמו.. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=147108916 (טרי טרי משלשום!) מחפש שיר עם זמר וזמרת נראה שזה מהתקופה האחרונה הליריקס היחיד שאני חושב שאני יודע זה your the one that i love the most ובאה שירה כזאת אחרי זה וואוואאאו וואוואאאו וואוואאא בקצב כזה שהבחור והבחורה שרים http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=140439708 (טוב, זה הייתי חייבת כי זה ממש שעשע אותי...
) עוד שיר ישראלי שהליריקס שלו קרוב מאוד לזה "זה השיר בו תשמע רק אותי.... אני סולחת עכשיו על כל השנים, על כל הדמעות, ימים... http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=139062060 שים לב שבכל המשפטים האלה אפשר היה להחליף את "ליריקס" ב"מילים" ולא היה נגרע מהם ולו בדל משמעות. כמו כן המילה בשימוש גם לגבי שירים בעברית, כך שזה לא מכיוון שהמילים באנגלית, בהכרח. הסיבה לכך היא שאתרים שמכילים מילים הם כמובן lyrics, ועדיין זה מבאס אותי ש"מילים" זו כבר לא מילה מספקת (יש בזה אירוניה מרירה לטעמי). נ.ב. ב"אקסטרה" אין פלצנות, להיפך; לו כתבתי "פלצנות יתרה" זו הייתה צומ"ת נאה...
חיפוש "ליריקס" בגוגל (בתוך מרכאות) מניב 73,900(!) תוצאות. נסה ותהנה. בפורומים של צעירים כמו "זיהוי שירים" זה נפוץ להחריד. הנה כמה דוגמאות שליקטתי (רק מהפורום בתפוז): "היי , אני צריכה ליריקס לשיר החדש של ליאל save yourself...תודה." http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=111275453 זה השם של השיר או מה? כי אני לא מוצאת אותו באימיול, ולא ת'ליריקס שלו. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=83351132 זה יותר זיהוי קליפ מאשר שיר.. כי אני לא זוכרת יותר מדי ליריקס בשיר עצמו.. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=147108916 (טרי טרי משלשום!) מחפש שיר עם זמר וזמרת נראה שזה מהתקופה האחרונה הליריקס היחיד שאני חושב שאני יודע זה your the one that i love the most ובאה שירה כזאת אחרי זה וואוואאאו וואוואאאו וואוואאא בקצב כזה שהבחור והבחורה שרים http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=344&MessageId=140439708 (טוב, זה הייתי חייבת כי זה ממש שעשע אותי...
אז זהו
שבהרבה מילים שמשתמשים בהן אין באמת פלצנות. שאריות של פקאצית, אולי, אבל לא פלצנות. אם תקראי את ההודעה של חוכך לעיל, אשמח לדעת היכן הפלצנות. פלצנות, כפי שאני מבין את המושג, הוא שימוש במושגים מסוימים בכדי להיראות חכם יותר ומבין יותר ובכלל ידען מופלג, לא בכדי להיות מאגניב יותר. אולי בפורום "זיהוי שירים" ליריקס הפך להיות חלק מן הז'ארגון, אבל מהתנסות שלי, וזו בהחלט התנסות סובייקטיבית, אנשים מחפשים את המילים לשירים (ואיך לעזאזל אני מחפש מילים לשירים באנגלית, נו GG תגיד לי!). בגדול, יש הבדל בין פלצנות למאגניבות. יש הבדל בין להשתמש שימוש עילג באנגלית לבין קישוט השפה שלא לצורף במילים לועזיות מרובות איזמים וביטויים ארמיים שלית מאן מבין פרט לזה שפלט את הביטוי.
שבהרבה מילים שמשתמשים בהן אין באמת פלצנות. שאריות של פקאצית, אולי, אבל לא פלצנות. אם תקראי את ההודעה של חוכך לעיל, אשמח לדעת היכן הפלצנות. פלצנות, כפי שאני מבין את המושג, הוא שימוש במושגים מסוימים בכדי להיראות חכם יותר ומבין יותר ובכלל ידען מופלג, לא בכדי להיות מאגניב יותר. אולי בפורום "זיהוי שירים" ליריקס הפך להיות חלק מן הז'ארגון, אבל מהתנסות שלי, וזו בהחלט התנסות סובייקטיבית, אנשים מחפשים את המילים לשירים (ואיך לעזאזל אני מחפש מילים לשירים באנגלית, נו GG תגיד לי!). בגדול, יש הבדל בין פלצנות למאגניבות. יש הבדל בין להשתמש שימוש עילג באנגלית לבין קישוט השפה שלא לצורף במילים לועזיות מרובות איזמים וביטויים ארמיים שלית מאן מבין פרט לזה שפלט את הביטוי.
השפה עצמה לא יכולה להיות רעה, כיוון שלא מדובר
כאן במשהו חי שיכול בכוונת תחילה לגרום נזק לאנשים. מה שכן, האנשים שעושים שימוש בשפה מסוימת [לפעמים רק ככלי לתקשור, ולפעמים ככלי לדיכוי שפות אחרות ולאומים אחרים] בהחלט יכולים להשניאה על אנשים אחרים. עד היום ישנם אנשים שלא מסוגלים לשמוע את השפה הגרמנית. הצליל והאינטונציה שלה נורא צורמים להם ומעלים בהם קונוטציות רעות מהעבר. אמי למשל לא סובלת [בלשון המעטה] את השפה האוקראינית, על אף שהיא קרוב לוודאי דוברת [עם דגש על *דוברת*, לא מדברת] אותה יותר טוב מרוב האוקראינים, בעיקר אלו שחיים במזרח אוקראינה, החלק הפרו-רוסי. בן גוריון למשל תיעב את שפת היידיש [בעיקר בגלל מה שהיא ייצגה ושידרה, על פי ראיית עולמו], על אף שהיא הייתה שפת אמו.
כאן במשהו חי שיכול בכוונת תחילה לגרום נזק לאנשים. מה שכן, האנשים שעושים שימוש בשפה מסוימת [לפעמים רק ככלי לתקשור, ולפעמים ככלי לדיכוי שפות אחרות ולאומים אחרים] בהחלט יכולים להשניאה על אנשים אחרים. עד היום ישנם אנשים שלא מסוגלים לשמוע את השפה הגרמנית. הצליל והאינטונציה שלה נורא צורמים להם ומעלים בהם קונוטציות רעות מהעבר. אמי למשל לא סובלת [בלשון המעטה] את השפה האוקראינית, על אף שהיא קרוב לוודאי דוברת [עם דגש על *דוברת*, לא מדברת] אותה יותר טוב מרוב האוקראינים, בעיקר אלו שחיים במזרח אוקראינה, החלק הפרו-רוסי. בן גוריון למשל תיעב את שפת היידיש [בעיקר בגלל מה שהיא ייצגה ושידרה, על פי ראיית עולמו], על אף שהיא הייתה שפת אמו.
GnomeBubble
New member
בקיצור, לאנשים יש דימויים רעים על שפה
זה הכל בתוך הראש שלנו.
בן-גוריון (ורבים אחרים מבני דורו) הפילו את הטרוניות שלהם כלפי הגולה על יידיש, ובאותה המידה הרבה מן הטהרנים היום מפילים את הטרוניות שלהם על אנגלית. זה מצחיק במיוחד, בהתחשב בעובדה שרוב השאילות הזרות בעברית (בין אם בדקדוק ובין אם באוצר המילים) לא הגיעו מאנגלית, ובכך שאנגלית בכלל לא מהווה סכנה לעברית (יותר משהיא מהווה סכנה לכל שפה אחרת על פני כדור-הארץ, בכל אופן).
זה הכל בתוך הראש שלנו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.