ר22 היחידה
New member
רוצה לעדכן
מי שזוכר את הסיפור שלי לפני פסח, חמותי משגעת לי את השכל מהרגע שהבכורה שלי נולדה. מאיימת, צורחת ומנהלת לבעלי את החיים. היא מנסה לנהל אותי, אך אני לא מעוניינת.
בקיצור, בתזמון מדהים הגיעה אליי הביתה בערב חג שני! היינו בבית עם הילדים, והיא החליטה לדבר איתי. אמרתי לה את כל האמת שלי בפרצוף: שאני לא סומכת עליה, שהיא פוגעת בי, אני מרגישה זלזול ממנה, אני לא מוכנה שתתערב וכל הזמן תטפטף לבעלי מה לעשות. היו צעקות באוויר (בעיקר שלי, מכל התסכול של השנים האחרונות). הדבר היחיד שהצטערתי עליו זה שהילדים היו בבית.
אחרי 20 דקות בערך של שיחה שהיא בוכה ואני רועדת מעצבים, ואפילו אמרתי כי אין לי בעיה שבעלי יחזור אליה לבית, כי הרי אין כמו אימא... אמרה לי עכשיו הבנתי ואיימה שננתק קשר, ולבעלי אמרה כי אין לו מה לבוא אליה יותר.. (דרמה קווין שכזאת)
יום למחרת אבא של בעלי, שאני והוא לא בקשר מי יודע מה חוץ משלום ולהתראות, שולח לי הודעה שהוא תומך בי ושאנחנו לא צריכים להתייחס אליה בכלל. הוא מכיר אותה, ויודעת שהיא מטומטמת. התקשרתי אליו כי ראיתי שיש לי עם מי לדבר, וממש הצדיק אותי. אמר כי אין לה זכות להתערב לנו בחיים, ושבעלי חייב להפסיק להקשיב לה. גם הוא מהצד שלו רואה כמה היא הורסת לנו את החיים. ביקשתי ממנו כמפלט אחרון שידבר עם בעלי, אולי הוא יקשיב לאבא.
ובאמת הם דיברו, אבא שלו הסביר לו שהוא חייב להתנתק מהאימא, ולא לדבר ולערב אותה בחיים שלנו. הסביר לו שהוא פוגע מאוד בי ובילדים בגלל ההתנהגות שלו. גם הוא כבעל, לא סומך על אישתו בכלום. אחרי השיחה בעלי דיבר איתי ואמר שמעכשיו הוא ישתנה. אמרתי לו שאני מאוד מקווה וזה תלוי רק בו..
ואל תדאגו, בעלי כבר דיבר עם אימא שלו בטלפון, ואפילו התארחנו אצלהם בשבת. אני רק מקווה שיחזיק מעמד ההבטחה שלו שיעמוד לצידי ולצד המשפחה שהקים.
מי שזוכר את הסיפור שלי לפני פסח, חמותי משגעת לי את השכל מהרגע שהבכורה שלי נולדה. מאיימת, צורחת ומנהלת לבעלי את החיים. היא מנסה לנהל אותי, אך אני לא מעוניינת.
בקיצור, בתזמון מדהים הגיעה אליי הביתה בערב חג שני! היינו בבית עם הילדים, והיא החליטה לדבר איתי. אמרתי לה את כל האמת שלי בפרצוף: שאני לא סומכת עליה, שהיא פוגעת בי, אני מרגישה זלזול ממנה, אני לא מוכנה שתתערב וכל הזמן תטפטף לבעלי מה לעשות. היו צעקות באוויר (בעיקר שלי, מכל התסכול של השנים האחרונות). הדבר היחיד שהצטערתי עליו זה שהילדים היו בבית.
אחרי 20 דקות בערך של שיחה שהיא בוכה ואני רועדת מעצבים, ואפילו אמרתי כי אין לי בעיה שבעלי יחזור אליה לבית, כי הרי אין כמו אימא... אמרה לי עכשיו הבנתי ואיימה שננתק קשר, ולבעלי אמרה כי אין לו מה לבוא אליה יותר.. (דרמה קווין שכזאת)
יום למחרת אבא של בעלי, שאני והוא לא בקשר מי יודע מה חוץ משלום ולהתראות, שולח לי הודעה שהוא תומך בי ושאנחנו לא צריכים להתייחס אליה בכלל. הוא מכיר אותה, ויודעת שהיא מטומטמת. התקשרתי אליו כי ראיתי שיש לי עם מי לדבר, וממש הצדיק אותי. אמר כי אין לה זכות להתערב לנו בחיים, ושבעלי חייב להפסיק להקשיב לה. גם הוא מהצד שלו רואה כמה היא הורסת לנו את החיים. ביקשתי ממנו כמפלט אחרון שידבר עם בעלי, אולי הוא יקשיב לאבא.
ובאמת הם דיברו, אבא שלו הסביר לו שהוא חייב להתנתק מהאימא, ולא לדבר ולערב אותה בחיים שלנו. הסביר לו שהוא פוגע מאוד בי ובילדים בגלל ההתנהגות שלו. גם הוא כבעל, לא סומך על אישתו בכלום. אחרי השיחה בעלי דיבר איתי ואמר שמעכשיו הוא ישתנה. אמרתי לו שאני מאוד מקווה וזה תלוי רק בו..
ואל תדאגו, בעלי כבר דיבר עם אימא שלו בטלפון, ואפילו התארחנו אצלהם בשבת. אני רק מקווה שיחזיק מעמד ההבטחה שלו שיעמוד לצידי ולצד המשפחה שהקים.