יו"ר ועדת החוקה ניצל את בקשת התובע בבית הדין הבינלאומי להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט כדי לקדם שוב את המהפכה המשפטית. הוא עקץ: "מקווה שנשמע בכל מקרה התגייסות מלאה ואמירה ברורה גם מצד ראשי מערכת המשפט של ישראל שהם מגנים את מה שמתרחש בהאג"
www.ynet.co.il
על אף שאני מסתייג בדרך כלל מלראות את ליינט על מסך המחשב שלי, נכנסתי בכל זאת. כבר בכותרת המשנה מצאתי שלא מדובר בעוד כתבה, אלא במניפסט תקשורתי שנועד לספר לי איך לחשוב. זאת בבחירת כינויי גנאי לרפורמה המשפטית ובלי קשר לשאלה אם מעבר לכך המשפט שם נכון אם לאו (גם המילה "ניצל" כבר מלמדת על כך, אבל על זה ניסיתי להבליג בשלב ראשון).
יוצא שאין לי אלא לקבל את הכותרת הראשית. האם רוטמן צודק בדבריו? במידה מסוימת כמובן. אבל הנושא מעט יותר מורכב מזה. הרי המשיבים יכולים לטעון בקלות שאלמלא הרפורמה המשפטית שלטענת המתנגדים (והמשקרים) החלישה כביכול את מערכת המשפט או נועדה לעשות כן, הבקשה לצווים לא הייתה מוגשת. אמנם זה חרטוט כמובן, שכן מרגע שהתובע גילה דעתו (אגב באמצעות התקשורת ולפני הודעה רשמית כנהוג וכנדרש) שסינוואר וראש ממשלת ישראל הם היינו הך מבחינתו, ברי לכו"ע שהמניע למעשיו הוא אנטישמי גרידא וששום בג"צ לא היה יכול למנוע זאת.
בתכל'ס, זה לא בדיוק סוד שביהמ"ש הישראלי רואה את עצמו כמשהו שלא רואים אותו כך בחו"ל. החלטות לא מעטות של ביהמ"ש העליון שלנו מנופנפות אחר כבוד על-ידי ערכאות בחו"ל ולא נלקחות ברצינות, בעוד שכאן בארץ ובביהמ"ש עצמו משוכנעים שהעולם מתיישר על פיו. מבחינה זו רוטמן כמובן צודק.