נראה לי שכמה פה הולכים רחוק מידי עם הנסיון להראות
שעובדים עלינו.
כך למשל הרמיזה הזו בדבר העיתוי שנועד כביכול להסיט את תשומת הלב מהבעיות שמקיפות את הקואליציה.
אז נכון זו רמיזה ולא אמירה אבל על מה היא מסתמכת? הרי אין לאף אחד מאיתנו מידע כלשהו על התקיפות, על מה שהולך שם, על מטרות התקיפה בעת זו וכך הלאה.
מה שחמור בעיני היא העובדה שלו לא יתבצעו תקיפות ובעוד כך וכך שנים ישאלו מדוע לא ניצלו את הבאלאגן שם למניעת התרחשויות חמורות עתידיות, אותם אנשים עוד מסוגלים להגיד שהנה, ראש הממשלה לא תפקד כי היה עסוק בענייניו האישיים ועתה כולנו נשלם את המחיר. אלו אותם אנשים שרומזים עכשיו שהתקיפות הן בגלל העניינים האישיים ולא צורך מבצעי.
אי אפשר לצאת בסדר איתם, מכל כיוון ששמסתכלים על זה.
אבל קראתי משהו עוד פחות הגיוני. תלונות על השרה רגב שהצהרת הכוונות שלה בהקשר למדיניות משרדה עוררו חלומות על משטר דיקטטורי שיכוון את דעת ההמונים אך כשהיא עושה משהו שלא עולה בד בבד עם אותן הצהרות ראשוניות, דהיינו משהו שמיטיב עם ההמונים, זה גם לא בסדר.
למה? כי היא לא עומדת במדיניות שהצהירה עליה, היא הבטיחה לא להעלות את תקציב "הבימה" אבל היא כן עושה זאת, שומו שמיים.
מבינים? אותם אנשים תמיד ימצאו מה לא בסדר. אני אהיה הראשון להגיד שרגב היא לא בסדר בגלל שורה ארוכה של דברים שהיא עושה אך לתקוף את אותו עניין משני הצדדים שלו? איך אפשר לצאת בסדר עם אנשים כאלו?