היו משחקים טובים והמערב רועש וגועש.
מינסוטה השיגה ניצחון גדול בדנבר שהיה אפילו דומיננטי באופן מפתיע. הפציעה של טאונס גרמה לי קצת לוותר מבחינה מנטלית על המירוץ למקום הראשון. מזל שלוולבס זה לא ממש הזיז, הגנת הברזל עומדת בעינה ומייק קונלי מעלה הילוך בצורה מרשימה. 4 משחקים של 20+נקודות היו לו העונה- כולם ב10 המשחקים האחרונים. איזה נכס. נאז ריד מראה שהוא בשל לstarting spot ומקדניאלס את אלכסנדר ווקר דואגים שלפחות אחד יהיה חם בכל משחק נתון.
דנבר מפסידה משחק שני ברצף אצלה בבית ונעצרת על פחות מ100 נקודות בשני המקרים. החיסרון של מורי משפיע מאוד על היכולת שלהם להניע כדור אחרי שמגיעה עזרה על יוקיץ'.
הייתי הותן קרדיט לאינדיאנה יותר מאשר מלכלך על הלייקרס בהקשר הזה. הטרייד על סיאקם שינה קצת את האופי שלהם. מי שזוכר שבתחילת העונה הם שיחקו בקצב מטורף, קלעו בלי הפסקה אבל גם לא היו יכולים לשמור על אף אחד. מאז נייסמית' קודם לחמישייה, סיאקם הגיע ויחד עם טרנר זו שלישייה שמאזנת קצת את הגנת הצבע והריבאונד שלהם. זו קבוצה מעט יותר קונבנציונלית ולדעתי גם עם תקרה גבוהה יותר.
הקליפרס השיגו ניצחון קשה באורלנדו שקצת הזכיר את הניצחון הקודם שלהם בפילדלפיה. סקור נמוך, רמת ביצוע לא מבריקה ואיכשהו קוואי וג'ורג' מחלצים אותם בסיום.
קליבלנד ממשיכים להיות סופר מוזרים- מיצ'ל חזר מפציעה ובקושי נגע בכדור, ג'ארט אלן סגר את המשחק על הספל והמפתחות הלכו לגארלנד ומובלי שהובילו לניצחון דחוק מול פילי. שלשה של מובלי 28 שניות לסיום הכריעה את המשחק (ממינוס 1 לפלוס 2). הפלייאוף מתקרב ולדעתי הם עדיין לא יודעים מי הם.
פיללפיה ממשיכה לאבד גובה וכנראה תסיים במקום השמיני, עם משחק פלייאין שיכריע האם תברח ממצ'אפ מול בוסטון בסיבוב הראשון.
אוקלהומה- פיניקס: מסכים עם אנפילד, משחק סופר מעודד של הת'אנדרס וגידי שהיה הodd man out במשך רוב העונה מצליח להביא את האיכויות שלו הרבה יותר בחסרונו של שיי. הכדור זז, ההגנה הייתה מתואמת, קשה היה לנחש שאוקלהומה משחקת בלי הכוכב שלה.
אגב אני מוכן לקחת את הW על הזריקות הרעות של דורט במשך השנים, הצעתי לך להתאזר בסבלנות והנה זה מתחבר עם יכולת 3&D מהשורה הראשונה בליגה.
הסאנס הגיע למשחק אחרי ניצחון מעודד מול דנבר אבל הם פשוט לא מצליחים לחבר שבוע רצוף של כדורסל טוב. ברור שזו יריבת סיבוב ראשון מסוכנת (אם תגיע לסיבוב הראשון) אבל קשה לראות מצב שהם מנצחים כמה סדרות אחת אחרי השנייה.
יוסטון מנצחת 11 רצוף כזכור בלי שנגון. האמת- מדהים. אמנם רוב המשחקים מול קבוצות חלשות אבל זה לא משנה, תחשבו שזה בערך חצי מהמשחקים שיוסטון ניצחה בעונה שלמה בעונה שעברה. ג'יילן גרין בקפיצת מדרגה משמעותית אבל הם פשוט הפכו לקבוצת כדורסל רצינית שמעריכה פוזשנים, יודעת לתקשר, משחקת חזק. העונה הם קצת איחרו את הרכבת כדי לבקר בפלייאוף כנראה, למרות שגם משחק פלייאין או שניים בהחלט עשויים לבגר אותם להמשך.
אני לא רואה אותם מספיק כדי לדעת האם הנוכחות של שנגון מגבילה בצורה מסוימת את גרין (שהמריא ממש בסמוך לפציעה של שנגון), לפחות על הנייר יש להם כל מה שצריך כדי להפוך לעוד קבוצה איכותית במערב כבר בעונה הבאה.
ספרס- ניקס: איזה בונבון, אחד המשחקים הטובים שהיו השנה שלצערי ראיתי רק מהרבע הרביעי ולא מוקדם יותר. ברנסון מצטרף למועדון ה60 נקודות והשמירות הכפולות שהספרס הביאו עליו בהארכה סוג של הוכיחו את עצמן (הניקס כן הגיעו למבטים טובים משלוש אבל החטיאו). בצד השני וומבי קלע מהאוויר, מהים ומהיבשה בדרך לאחד המשחקים הכי מרשימים שהיו בקריירה שלו עד כה, כולל סלים גדולים בקלאץ'.
הספרס מתגבשים לכדי קבוצה אמיתית והם ניצחו כבר 3 ברצף, נראה שהם בדרך לתפוס כמה מקבוצות הטנקינג שנמצאות בינתיים מעליהם בטבלה.
