והנה פוסט בנדון מאת שי גולדן
"אני יודע שזה יעלה לי, אבל קיי סרה סרה. אז ככה: לעניין הטבעונות. אחים שלי, אני בצד שלכם. באמת. אבל הגישה של (חלק מכם) כה אלימה, על גבול הטרור, שלא בא לי; לא בא לי להירתם למאבק. אתם קוראים לי ״נאצי״, ״רוצח״, מה לא? מעליבים אותי, מקללים, שופכים ממטרים של רעל על כל מי שבסך הכל חי חיים די דומים לאלה שחיו הוריו. עכשיו, אני מבין שאתם מנסים לחולל שינוי. תודעתי. שינוי שחותר תחת הרגל וחינוך של חמשת אלפים שנות תרבות ושלושים עד שישים שנות הומוסאפייאנסיות על פני כדור הארץ. וזה שינוי מבורך ורצוי ונכון וצודק. תעשיית הבשר היא תעשיית רצח המונית. אין לכחד זאת. אתם צודקים. ואינני רוצה להירתם אליה או לתמוך בה בשום צורה. אבל אתם מרחיקים אותי מעליכם. אתם קוראים לי ״רוצח״ ו״נאצי״. ואז אני נאטם. אני לא נאצי. אני לא רוצח. אני הומוסאפיין שעובר שינוי תודעתי. וזה תהליך וזה לוקח זמן. אבל הטרור האלים הזה הופך את המסר שלכם לכזה שמעורר התנגדות. אני תומך במסר אבל מתנגד לשליח. רסנו את עצמכם. כבדו את העובדה שמדובר בתהליך. בעניין שדורש הפנמה וזמן. ועם הזמן יותר ויותר ייצטרפו אליכם. אבל ברגע הזה בזמן; האלימות שלכם, הבוטות, המסרים האלימים והפרובוקטיביים, מבריחים אותי, גורמים לי לומר לעצמי ״אני תומך בהם, אבל אני מתנגד לאלימות״. ואתם אלימים, בשיח, בסגנון, באנרגיה. ואתם מזיקים לעצמכם ולרעיון יותר מאשר מועילים לו. נכנסתם בדלת. זכיתם לתשומת הלב שלי. הרעיונית. העקרונית. אבל מי שמנסה להפסיק אלימות בשיטות אלימות? אני לא בצד שלו. תמצאו דרך אחרת להעביר ולתווך את המסרים שלכם. כי הדרך הזאת, בשלב הזה, מזיקה לכם ולאג׳נדה יותר מאשר מועילה. היום לא אוכל בשר. נסו לא לאכול לי את הראש ולחרבן לי על האישיות. יש ביניכם, כמו בין כולנו, לא מעט חלאות וחארות וזבלים. נסו למצוא דרך להרגיע אותם. הם פוגעים במאבק הצודק שלכם הרבה יותר מאדם שתוקע פסטרמה בכריך."
