לא צפיתי בכתבה ואין לי מושג מה אמרו שם
אני לא טוענת שבכלל לא יגדל יבול ללא הוספת מגנזיום, זו טענה שלא עומדת במבחן המציאות כי אלפי שנות חקלאות גדלו יבולים ללא תוספת מגנזיום.
אני אומרת שבחקלאות המודרנית של עשרות השנים האחרונות שאני מכירה מוסיפים מגנזיום כדי לשפר את היבול כשבד"כ מים לחקלאות לא מגיעים מהתפלה.
אם תגש לכל משתלה לצמחי בית תגלה שמוכרים בה גם מגנזיום לדישון אפילו לעציצי פרחים.
 
את הנתון של כמות המגנזיום במי ברז לא מותפלים לקחתי מאתר האינטרנט של משרד הבריאות 25-30 מ"ג לליטר מי ברז לא מותפלים, זו עובדה שאיננה קשורה לדעתי, אלא אם אתה חושב שמשרד הבריאות פרסם טעות.
את הצריכה היומית המומלצת של 320-420 מ"ג ליום לאישה וגבר בבהתאמה לקחתי מאותו משרד בריאות, אפילו מאותו דף אינטרנט. גם כאן אם אתה לא חושב שמשרד הבריאות טועה זוהי עובדה שלא קשורה לדעתי. אני מניחה שהמשרד לקח את הנתון מה FDA האמריקאי הוא הרשויות באירופה
המסקנה ששתית ליטר מי ברז מספקת 10% מגנזיום מהצריכה המומלצת ליום היא תרגיל חשבונאי פשוט, גם כן אם החישוב נכון אז זוהי עובדה שלא קשורה לדעתי.
אני לא טוענת שכמות המגנזיום במים היא זניחה, אני אומרת שהיא משנית ל 100 גר' של מגוון מיני מזונות במחירים שווים לכל כיס (חומוס טחינה עדשים...) שיתנו לאדם כמות מגנזיום גדולה יותר בסדר גודל מאשר ליטר מים - זו גם עובדה שלא קשורה לדעתי.
ציינתי עוד עובדה, למרות שאין בעיה לקבל מגנזיום ממקורות זולים וזמינים לכל אחד, לפי מה שסיפרת בתקשורת (אתה צפית בכתבה, לא אני, אבל עדותך אמינה עלי) משום מה מסבירים רק על 2 אופציות לקבלת מגנזיום, או במים או בגלולות.
 
אני חושבת שאלו הן עובדות שאפשר להסכים עליהן ולא קשורות לדעתנו.
 
בהתאם לעובדות אפשר להביע את דעתנו
לדעתי כדאי גם בגלל המגנזיום אבל לא רק להוזיל מיני מזונות בריאים, אם כבר משקיעים כסף נראה לי שכדאי להשקיע אותו למשל בביטול מע"מ על עדשים או שעועית כמו שאין מע"מ על ירקות ופירות.
עוד משהו שהוא דעתי ולא עובדה, לאור העובדות נראה לי שלא סתם יש מסע הפחדות דווקא על מגנזיום במים והטעמים העקריים למסע הזה הם לא בריאות הציבור.
חבל לי שכתבי הטלויזיה לא ניסו לאתגר את הדעה שחייבים להוסיף מגנזיום למים בישראל עם קצת עובדות, מהנסיון שלי אני מנחשת (ניחוש מושכל) שמדובר בעצלות ובורות ולא קונספירציה.
זו דעתי וכמובן שלמישהו אחר יכולה להיות דעה אחרת, יהיה אפשר לדון בדעה אחרת אם היא מתבססת על עובדות.
 
נותרנו עם השאלה האחרונה שלך, המתאם הסטטיסטי שרואים בין אספקת מים מותפלים לעליה באחוז חולי הלב.
1. לא מצאתי את המחקר עצמו, מצאתי סיפורים על המחקר בעיקר משנת 2016 ולכן קשה להגיב אליו ישירות
2. יש כתבות על המחקר וגם רובן או מ 2016 או שמצטטות את 2016 ללא קישור ספציפי לנתוני המחקר עצמו ונראה שיש בהן אי דיוקים רבים, חלקן מדבר על חולי לב בכלל, חלקן על אוטם שריר הלב. אי אפשר להתייחס כשאין נתונים
3. מדובר במחקר תצפיתי ולא מחקר עם ניסוי וקבוצת ביקורת ולמחקר תצפיתי יש מגבלות שיכולות להביא לתוצאות אבסורדיות ואני אתן 2 דוגמאות:
זוכר את פול התמנון מהגביע העולמי הקודם בכדורגל? היה מתאם סטטיסטי מאוד מובהק בין הניבוי שלו לנצחון לבין התוצאה בשטח. מישהו באמת חשב שהתמנון יודע לקרוא את העתיד? המתאם הסטטיסטי באמת מראה את היכולת הזו?
או אחת מהדוגמאות המפורסמות, המתאם הסטטיסטי בין מספר שודדי הים לבין ההתחממות הגלובלית.
יש מתאם גדול בין התמעטות מספר הפיראטים להתחממות הגלובלית
תגגל את זה ותראה המון גרפים שמראים את הקשר הסטטיסטי וגם מאמרים "מלומדים" להדגשת האבסורד
המסקנה האבסורדית, אם אתה רוצה להיות פעיל חברתי מועיל ולהלחם בהתחממות הגלובלית הדבר המועיל ביותר שאתה יכול לעשות הוא להפוך לפיראט.
הנה קישור להסבר חביב
https://tinyurl.com/ycbrabok
זו אחת הסיבות העיקריות שמחקר תצפיתי לא יכול לשמש כתחליף למחקר קליני.
 
המסקנה שלי שכדאי קודם כל לקרוא את המחקר עצמו, למשל איך החוקרים ידעו לאילו ישובים סיפקו מים מותפלים ולאלו לא כשמידי יום משנים את אספקת המים לישובים והנתונים לא מפורסמים,
ושנית, גם עם המחקר הוא לעילא ועילא כל מה שאפשר להגיד הוא שהתוצאות מעניינות אבל כדי לדעת אם הן נכונות צריך מחקר קליני אמיתי