אתה מגזים בפראות
הייתי עד לעשרות מקרים של שדרוגי דיור באופן הבא: קונים דירה או בית צמוד קרקע באופקים בתחילת שנות ה-90, עם כל הסבסודים והמענקים, משביחים את הנכס, מוכרים, עוברים לבאר שבע/אשדוד/אשקלון. קונים דירה, כעבור כמה שנים מוכרים ברווח, עוברים עיר יותר מרכזית.
 
אבל זאת לא הנקודה. הבאתי לך דוגמה של מדינה דפוקה שבה נדרשו מאמצים לא אנושיים על מנת לקבל прописка או להתקבל לאוניברסיטה נחשבת אם המוצא שלך הוא פרובלמטי. במקום להודות באמת, אתה מתחיל לספר לי על המשכנתא בישראל. מה הקשר? אתה יודע מה, אפשר גם כל החיים לחיות בשכירות, אף אחד לא מת מזה, והעיקר, להיות חופשי, להתנייד מעיר לעיר מבלי להזדקק לחסדי השלטונות.
 
אני גם יכול לספר לך מסכת הייסורים שעבור הוריי כאשר ניסו להחליף את דירת שני החדרים השיתופית (יענו, коммунальная квартира) פלוס דירת החדר העלובה שבה התגוררה סבתי ז"ל בדירת שני חדרים נפרדת. אתה יודע שאבא שלי אפילו התגרש פיקטיבית מאימא שלי לצורך ביצוע העסקה ואח"כ התחתן בשנית עם השלתה?
 
איליה, השקפת העולם שלך היא מעוותת מן היסוד. גרת בבועה מוסקבאית צרה שלא שיקפה אפילו את מצבו של מוסקבאי מצוי, ואתה מסיק מסקנות על סמך החיים בתוך אותה הבועה שלא שיקפה כלום פרט למצב יוצא דופן.