תרומתי הביולוגית הצנועה..
אני לא יודעת מה ההלכה אומרת על זה, אולי יש לה תשובה על זה, ואשמח לשמוע... אבל מאינזימים (או חלבונים אחרים) שנתפרקו בין אם בחימום, ובין אם מסיבה אחרת, נשארות חומצות אמינו בודדות או שרשרות (פפטדים) שלהן, שהן חומרים אורגניים יציבים יחסית,המתפרקים ספונטנית בקצב אפסי. באם הן מנוצלות באורגניזם שקלט אותן, הן משמשות אבני בניין בגופו (לאינזימים או חלבונים אחרים, במידה והן מפורקות לצורך אנרגטי, עדיין הן מופרשות בשארית יציבה יחסית- אוריאה, (או שתנן, בעברית,) המפורק בנסיבות מיוחדות, כמעט בלעדית ע"י חיידקים מאד מסויימים, ואז התוצאה יכולה לפרוח לאויר בצורת גזים אטמוספירים (חנקן ומים), ואז באמת אין שארית לאותם אינזימים מהדבורה. אין שום אפשרות שהתהליך קורה בדבש,בהתחשב בסביבה המיוחדת של הדבש, שהיא היפר אוסמוטית ביחס לגופו של כל יצור חי,ולכן אין בו, בדבש, יצורים חיים, שיכולים לנצל אותו או את אינזימי הדבורה. סביבתו היחודית של הדבש היא גם הסיבה שהוא נשמר זמן ארוך כ"כ, ועל אף ערכו האינרגטי העצום, לא נתקף ע"י שום חיידק, עובש וכו. כעת נשאלת השאלה-אולי אינזים דבורה מפורק הוא כן כשר? חג שמח!