קשיים בעולם התעסוקה

SupermanZW

Well-known member
לחץ דם גבוה ניתן לרפא באמצעות תזונה מתאימה ופעילות גופנית

אבל הרבה יותר רווחי למכור תרופות. זה מניסיון אישי! סבלתי מלחץ דם גבוה וריפאתי את עצמי.
 

costaet

New member
זה לא רק עניין של רווחי

כמובן שאתה צודק שיותר רווחי לחברות הפארמה למכור לך תרופות מאשר שתשנה את החיים שלך, אבל זה גם הרבה יותר קל לחולה לקחת תרופות מאשר להתחיל לאכול נכון, להתאמן וכ"ו.
 

beatman

Member


פעילות גופנית מחזקת את הלב, מערכת הדם והשרירים.
כך לחץ הדם נשמר יציב ומעט נמוך מהממוצע.
&nbsp
מבחינת מזון, להגביל נתרן וסוכר לבן ולצרוך מספיק אשלגן.
 

SupermanZW

Well-known member
הקשיים שלך אינם נובעים מהגירתך

כל מה שקרה לך נובע למרבה הצער מטעויות שלך אבל בכל זאת אין לך סיבה להתייאש כי את יכולה לתקן את הטעויות שלך, זה קשה אבל אפשרי. אם את רוצה לשנות את מצבך לטובה אין קיצורי דרך, את חייבת ללמוד משהו שיש ביכולתך לסיים בהצלחה למרות גילך כדי שיהיה לך סיכוי למצוא אי פעם עבודה שאינה Dead End Job, זה נכון שאת הולכת להתחיל את הלימודים האלה 12 שנים מאוחר יותר ממתי שהיית אמורה אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם ואל תאמיני למי שאומר שמאוחר מדי כי כבר בעתיד הקרוב תתחיל להיכנס אינטיליגנציה מלאכותית לשוק העבודה והיחידים שיצליחו להמשיך להיות מועסקים עד שהאינטיליגנציה המלאכותית תיקח את כל המשרות (בין 2040 ל2045) הם אלה שיהיו מוכנים ללמוד כל הזמן, בעיקר באופן עצמאי ולא פורמלי והSkill הנדרש ביותר יהיה יכולת לימוד עצמי גבוהה, מה שאומר שיעדיפו מבוגרת שמוכנה כל הזמן ללמוד ולהשתדרג על פני צעירה שמחפשת עבודה שתוכל להישאר בה עד הפנסיה (דבר שכבר עכשיו לא קיים, זה נעלם מהעולם בעשור שעבר).

קורסים בתשלום דווקא כדאי לקחת, למרות שהם עולים כסף וזה משתי סיבות, בדרך כלל הם מלמדים דברים שיש להם ביקוש בשוק העבודה (הם נפתחים בדרך כלל על פי דרישת מעסיקים, כך שחייב להיות להם ביקוש) וטוב ללמוד בזמן שאת מובטלת (מי שמובטל ומחפש עבודה נמצא מלכתחילה בעמדת נחיתות מול מי שמחפש עבודה בהיותו עובד, תמיד מניחים מראש שהמובטל פחות מוצלח מהעובד מכיוון שהמובטל נמצא במצב נזקקות והסיכויים גבוהים שהעמיד עצמו למשרה מתוך פשרה כי הוא חייב להתפרנס ממשהו בעוד העובד העמיד את עצמו למשרה מפני שהוא מאמין שהיא תסייע לו לקדם את הקריירה שלו ולא מאילות מפני שיש לו את הברירה להישאר במקום העבודה שלו ואינו זקוק לעבודה החדשה כדי לשרוד, לכן בכל מקום תמיד נותנים עדיפות למועמדים שכבר עובדים ורוצים להחליך מקום עבודה על פני המובטלים, היחידים שמתייחסים אליהם פחות בחומרה למרות היותם מובטלים הם אלה שלומדים במהלך היותם מובטלים מכיוון שמטמינים שהם לקחו הפסקה מהעבודה כדי ללמוד ולהשתדרג ולכן יותר סלחנים איתם, לכן אפילו בשם התדמית שתהיה לך אצל מעסיקים פוטנציאלים רצוי שתלמדי במהלך היותר מובטלת וכך תוכלי לסתום את החור בקורות החיים ברכישת השכלה.)

אל תפחדי לפנות לעוד מקומות למרות שתהיי מנוצלת שוב (כל עוד לא תהיי בעמדה שתאפשר לך להשיג משרה איכותית) מפני שעדיף לך להיות מנוצלת מאשר לרעוב (דמי אבטלה אפשר כידוע לקבל רק לזמן מוגבל ומהבטחת הכנסה אי אפשר לשרוד) לכן את צריכה "לבלוע את הצפרדע" ולפנות לכל מקום אפשרי למרות שברור שינצלו אותך (כל עוד לא תהיי מבוקשת בזכות ידע וכישורים שתרכשי שיש להם ערך רב בשוק העבודה ובכל מקרה תצטרכי להתחיל מלמטה).
הזמן לא מרפא את הפצעים, רק מציאת פתרונות לבעיה מרפאת אותם.

רק שתדעי, בכל מדינה בעולם יש אנשים כמוך ורובם לא מהגרים אלא ילידי המקום שפשוט לט היו חזקים מספיק להתמודד עם קשיי החיים מכל מיני סיבות. את הלימודים שעזבת עזבת בגלל קשיים שלא הצלחת להתמודד איתם וברור שלו היית מצליחה גם מצבך התעסוקתי היה הרבה יותר טוב. את מתרצת לעצמך שזה בגלל שאת מהגרת מכיוון שאת מסרבת להכיר בעובדה שהאשמה היא בך והאחריות כולה מוטלת עלייך, כמו כן היכולת לתקן את המצב היא בידייך בלבד.

ברוסיה יותר קשה לפתוח דלתות מבישראל, ברוסיה (וברוב העולם בעצם) רוב המשרות בכלל לא מתפרסמות וגיוס מתבצע בעיקר בשיטת חבר מביא חבר. מעסיקים סומכים יותר על אלה שכבר מועסקים אצלם שיביאו חברים/מכרים מוכשרים שלהם לעבוד אצלם מאשר להיאלץ לתהות על קנקנם של זרים מוחלטים שאינם יכולים לקבל חוות דעת מהימנה אודותם (והעובדים הקיימים לא ימליצו על אנשים שאינם חושבים שהם מוכשרים מספיק עבור המשרה מכיוון שזה יפגע במוניטין שלהם)

אני יכול להגיד לך, שכמהגר בעצמי הייתי ב"הלם תרבות" כשגיליתי ש85% מהמשרות הפנויות בקנדה לא מתפרסמות בשום מקום והדרך היחידה למצוא אותן היא באמצעות Networking וצריך לעבוד קשה מאוד על Networking בשביל למצוא עבודות טובות וככל שעבודה היא טובה יותר הסיכויים שתפורסם נמוכים יותר. יש מהגרים שבגלל שהם לא מכירים אף אחד הולכים ללמוד תארים שכבר למדו שוב על מנת להכיר אנשים שיעבדו עם סיום לימודיהם באותו תחום וליצור מעגל חברים עם סטודנטים אחרים, בתחומי הIT חשוב אפילו ללכת לכנסים בנושאים טכנולוגיים שחלקם עולים כסף כדי להכיר אנשים נוספים מהתחום. אני יכול להגיד לך מניסיון שאין מדינה שקל בה יותר למצוא עבודה מישראל דווקא בגלל שבישראל לא צריך להכיר אף אחד בשביל למצוא עבודה בעוד ברוב העולם מי שלא יכול למצוא מי שימליץ עליו יוכל למצוא רק עבודות Dead End בשכר מינימום (במידה וקיים שכר מינימום במדינה בה הוא נמצא) או בשכר רעב אחר (היכן שלא קיים שכר מינימום). אני סבור שלו היית נשארת ברוסיה מצבך היה גרוע באותה מידה אם לא יותר.

התחילי בלקיחת אחריות על הטעויות שעשית ובביצוע פעולות לתיקונן, אין לך ברירה אחרת. בשום אופן אל תתני לפחדים שלך למנוע ממך לפעול מכיוון שאם הפחדים שלך יקבעו עבורך מה תעשי הבחירות שתבחרי יהיו הגרועות ביותר האפשריות. את כל ההחלטות בחיים צריך להחליט בקור רוח ולא מתוך פחד.
 

TaL53

New member
העסקה קבלנית

בשירות הציבורי היא מפוקחת ורוב עובדי הקבלן הם חברי ההסתדרות. אני מציע לך לבדוק האם הפיטורין היו חוקיים.
 

RubberSoul92

New member
את רק בת 32

לא בת 52. היום יש לא מעט אנשים שמשנים את הכיוון שלהם בחיים אחרי גיל 40 אפילו. מה למדת? איזה מיומנויות יש ברשותך?
למה פרשת מלימודים? אם זה הקושי להתמיד ועצלות, אז עבדי על זה. אני למשל בזמנו בחרתי במקצוע לא מבוקש בעליל, השקעתי אך לא מצאתי תעסוקה במקצוע. אולם, עצם העובדה שהיה תואר בידי הציעו לי משרות מכובדות יחסים והתייחסו אליי יפה. אם פשרת מלימודים באמצע הדרך, עצתי לחזור ולהשלים, גם אם זה מקצוע לא מבוקש, כי פשוט מסתכלים אחרת על בעלי תארים ואיש לא ישלח אותך ללשכת התעסוקה לחפש עבודות משפילות. חשבי על זה. זה ימנע ממך הרבה בעיות, וגם עייפות בגלל השתבצות בעבודות לא תואמות לך. בהצלחה.
&nbsp
 

SupermanZW

Well-known member
יש לי חבר שעשה הסבה מקצועית בגיל 61, היום הוא בן 71 ועובד

וזה ממש לא בגלל שהוא סובל מבעיות כלכליות, ההיפך הוא הנכון, מצבו הכלכלי טוב מאוד אבל הוא נהנה מהעבודה שלו ולכן כל עוד יסכימו להמשיך להעסיק אותו הוא לא יפרוש.
 

Astroo

New member
כנראה יש לך משהו אחר חוץ מהתואר

מראה חיצוני או יכולת התבטאות מרשימה, יכולות חברתיות מעל הממוצע וכו'. יש לא מעט אנשים עם תואר שני או אפילו דוקטורט, שמתקשים למצוא עבודה כלשהי. יש אנשים עם בעיות קשב וריכוז שלא מצליחים להחזיק מעמד בעבודה, יש אנשים עם חרדה חברתית או אוטיזם קל, שלא מצליחים לעבור ראיונות אפילו אם יש להם תואר בתחום מבוקש.
 

RubberSoul92

New member
יש לי נחישות

ואני מאד שאפתנית. היה לי גם מזל. כשסיימתי את התואר פניתי למספר ארגונים ממשלתיים כמו המשטרה ובית המשפט. לא היו משרות באינטרנט למקצוע שלי, אז החלטתי לקום וללכת לכל הארגונים שיש סיכויי שהם מחפשים אנשים עם מיומנויות כמו שלי. השארתי בכל מקום אפשרי קורות חיים גם אם הייתי שומעת לא. חלק היו ישר אומרים לי שאין צורך בעובדים או שאנסה ללכת למקום אחר. ככה למשל, פניתי לביטוח לאומי לאגף השמה ואמרתי שאני סטודנטית טרייה, מחפשת משרה שיכולה להתאים לי. גם הם אמרו לי שאין צורך. השארתי את קורות חיי, וכעבור יותר מחצי שנה התקשרו אליי והודיעו שהם מחפשים עובדים עם ראש פתוח מתחום מדעי החברה, והזמינו אותי לראיון. למזלי, באותה התקופה הייתה לי מכרה שעבדה שם ואמרה עליי כמה מילים טובות. מאז אני שם. אם הייתי מחכה למשרה באינטרנט, מעולם לא הייתי מגיעה למשרה משרדית די נוחה. גם היום איני עובדת בתחום שלי, אבל זה לא כזה נוראי בהתחשב בתנאים. היו גם משרות שהציעו לי, אבל התנאים היו תנאים נוראיים עם משכורות רעב ולא רציתי בעצמי, לכן גם חשבתי שאם לא אמצא משהו בתוך שנה-שנה וחצי אעשה שינוי כיוון.

למי שיש פחד מראיונות או מפנייה למעסיקים שיעבור סדנאות בתחום.
 

SupermanZW

Well-known member
נחישות זה חשוב מאוד

אבל זה לא מספיק כדי לעזור לפותחת השרשור. להתחיל דברים ולא לסיים זה הכי גרוע ומעיד דברים (מאוד לא טובים) על מי שבעקביות מתחיל ולא מסיים.
 

RubberSoul92

New member
מי שמתחיל ולא מסיים באופן קבוע, עצלן וחסר נחישות

לא פחות ולא יותר. רוב הסיכויים שהוא גם אינפנטיל, כי רק אינפנטיל חושב שהכל יפול לו משמיים ולכן תופס את ההתמדה והנחישות כמשהו קשה ומיותר או מגביל. לפותחת האשכול זה בדיוק מה שמפריע, חוסר ההתמדה.
 
למעלה