האמת - אני לא מבינה
איך אפשר לנהל קשר בצורה כזו. אני לא מבקרת אף אחד, אבל קשה לי לראות את עצמי שם. פעם (לפני כמה שנים טובות) יצאתי עם מישהו שהיו לו קשרים חברתיים ענפים, כולל עם הבחורות.ומשהו היה תמיד מסריח שם. יותר מדי יציאות מהחדר (תמיד היינו אצלי כי הוא גר עם אמא) לצורך שיחת טלפון (אפשר להבין שנעים לנהל שיחה בפרטיות, אבל זה היה יותר מדי); יותר מדי דברים שלא הרגישו לי טוב (למשל, פעם הוא התקשר ב - 1 בלילה ושאל אם אפשר לבוא כי עד עכשיו הוא ישב עם חבר בפאב), יותר מדי בחורות בטלפון. לא אהבתי את כל זה. מה שעשיתי היה, פשוט לסיים את הקשר. אני רואה הרבה פעמים בפורום, איך האנשים מלקים את עצמם על החשדנות, ומסבירים שהם לא יכולים לנתק את הקשר כל עוד הצד השני לא נתפס על חם. כשהוא כן נתפס על חם - הם ממציאים לו כל מיני תירוצים (אז מה אם הוא היה עם זין בחוץ עם בחורה לידו? הוא פשוט רצה פיפי, והיא בדיוק הגיעה ברגע זה כדי לסכסך בינינו), וכמובן קובעים שזה לא יקרה יותר. אבל השלווה נהרסת, והם חיים בחרדות כל החיים וממשיכים להלקות את עצמם (למה, למה אני לא מסוגלת לתת שוב אמון, אני כזו פרנואידית). אני, בכלל לא חיכיתי לתפוס אותו על חם. ראיתי שזה קשר שאין בו רוגע ואמון - בשביל מה צריך קשר כזה, תסבירו לי? כמה אנחנו שונאים את עצמנו? קשר זוגי זה לא איזה תגמול שמקבל אדם שמעולם לא נתפס. קשר זוגי זה משהו שאמורים להרגיש בו נוח, בטוח, טוב. אני טסה מחר ל - 16 יום בתאילנד עם אחותי - האם הייתי מסוגלת ליהנות אם הייתי חושבת שבן זוגי חוגג כאן בדירה לבד? האם הוא היה מסוגל לפרגן לי על הטיול אם היה חושב שאני עושה שם אורגיות עם 8 תאילנדים? בשביל מה צריך קשר שחרדים בו, ומה זה משנה האם יש או אין הוכחה מדעית, מעבר לכל ספק, שאותו בן זוג בגד ותמיד יבגוד בעתיד. אני אישית - לא אהיה בקשר כזה. ד"א, ההוא שנפרדתי ממנו בגלל שלא סמכתי עליו, נפגשתי אתו עוד כמה פעמים שנה - שנתיים אחרי זה, כי בתור פרטנר לסקס הוא היה נהדר, פשוט לא התאים כבן זוג (מהסיבה שהסברתי). בפעם האחרונה נפגשתי אתו שלושה ימים אחרי שהכרתי את הנוכחי, התמזמזנו בלהט אצלי באוטו אבל הפסקתי את זה כי למרות שהקשר החדש היה טרי ולא מוגדר - משהו לא הרגיש לי נכון. אחר כך גיליתי, שהוא היה אז בקשר של 4 חודשים עם מישהי שאפילו גרה אתו תקופה. הנה לכם, בבקשה, אולי לא במקרה אנחנו מרגישים לפעמים חוסר אמון. אולי אדם לא אמין משדר את זה בכל מיני דרכים, שאנחנו לא מצליחים לקלוט. דרך אגב, אני - שנפרדתי מבחור רק בגלל שאינטואיטיבית לא הרגשתי אמון אתו - חיה היום עם בחור שנסע פעם לחודש לארה"ב ואפילו פעם אחת לא חשדתי.