מרבית עושי הילדים לא חושבים יותר מדי
הסיבות לכן לעשות: כי כולם עושים את זה; רצון להיות מעל מישהו אחר ולהרגיש בעל אחריות; לחץ חברתי, בייחוד מהורים; מחשבה קדימה בנוסח "מי יטפל בי כשאזדקן".
סיבות ללא לעשות: מייגע ומפרך; לא רוצים את האחריות אלא חופש מרעש ומצעקות; סיבות כלכליות (ילדים עולים כסף); היעדר חוש טיפולי.
אני כרגע שייך למחנה השני, בעיקר מ-3 הסיבות הראשונות. להיפך, נשים בחבורה של החברים הקרובים רואות אותי משחק לפעמים עם ילדים שלהן (הם מביאים ילדים למפגשים) ואומרות שאני בעל כישורים להיות אבא.