דוד היקר, מאמרך נגע ללבי
אני מקווה שדרכך החדשה, או אולי החדשה-ישנה תנעם לך מאוד. במחלקה שלי ישנו חוקר אורח מאוסטרליה. אדם חביב ונחמד עם אנגלית קשה לפענוח. במספר מילים מאוד מצומצם הוא גילה לי שסגר את הדוג'ו שלו באוסטרליה זמן מועט לאחר שהגיע לדאן 5 בנינג'יטסו ושכיום הוא אינו עוסק באומנות זו כלל. הסיפור שלו דומה וגם שונה לשלך. אך לא אלאה אותך במילים מיותרות. קראתי כמה מטוריך וללא ספק הטור הזה מיוחד במינו בעיני. יש לך את היכולת להראות את עולמך בדרך ישרה ואמיתית וללא כל פיתול . הרגשתי שלקחת אותי בידך והראית לי קטע מאוד מיוחד ממסע חייך. הלוואי ויכולתי לעוץ לך עצה. הייתי תלמיד שלך ובעצם אני עוד חוטא לעיתים באיזו קטה, או סאן -צואן בנבכי המעבדה שלי. בכל אופן אני מאמין (לגבי אומנויות הלחימה שלמדתי בעבר ואלמד בעתיד) כי אורח החיים הזה משול לטיול נינוח ללא סוף, או לטיפוס איטי ושקט על הרים נטולי פסגות. אמרת לי פעם לגבי הקטה האיטית של וונג פו לאי כי גם כשנדמה שהוא קפוא על מקומו הוא זז. אני חושב שאתה מצוי בעיצומו של תהליך דומה (לפחות ברמה המטפורית). המשך טיפוס נעים!!!