אולי סגידה היא רע הכרחי כמו פחד, וצריך להשתמש בה בתבונה ובמידה ההכרחית בלבד, שהרי סגידה מרחיקה אותך מעצמך ומפריעה לך לראות את המציאות כפי שהיא באמת.. (;
העובדה כי טרם חווית זוגיות כלשהי אולי מעידה על משהו כגון...פגור התפתחותי ותקופת אינפנטיליות מתמשכת אשר טרם חלפה...וכל זאת חרף היותך מצויה עמוק בעשור השמיני לחייך...
אין לך מושג מי מוחק מה ולמי, ואולי היית מופתע לו ידעת..
מעבר לכך, עברתי על ארכיון המחוקות ולא מצאתי מחיקות לא צודקות בעליל.
וכפי שכבר כתבתי לטוקבקיסט אחר כאן, להגיב לרפש, נאצות וקללות, זו פעילות שמעמידה את קיום ״יצירותיך״ בסיכון, משום שיחד עם מחיקת הרפש גם הודעות ״כשרות״ שמשורשרות אליו נעלמות אוטומטית..
אגדה נחמדה(*), וכמובן - פולחן פוריות , כבתרבויות עבר רבות...
(*) האגדה מספרת על שד חד שיניים (וגינה דנטטה) שהתחבא בנרתיק של אישה צעירה וסירס שני גברים צעירים בליל חתונתם. האישה הצעירה ביקשה מנפח שיעצב עבורה פין מברזל ובכך ישבור את שיניו של השד. הפין הפך מאז למושא סגידה אצל המקומיים שעורכים עבורו בכל שנה את הפסטיבל, שבמהלכו מתקיימות תפילות לאלוהי הפוריות...
רוב הנשים הישראליות והמערביות יגיבו כך.
 
החברה היפנית, זה משהו אחר: שם, יש גם גיישות..... ודיכוי האשה השתולל שם במשך דורות. אבל אצל היפניות, כשה"בעל" מפסיק לעבוד, ויושב בבית, הן מתנקמות על כל מה שהיה, ועושות אותו כעפרא דארעא. גם זה קיים בחברה היפנית.
איכסססס.... השמוק הזיכרי. רופס כשנפול, מין נקניק כָּווּץ
ומיטלטל לכל צד, שטוח על בטנו של הזכר כשהלה שוכב על גבו, ומגעיל במיוחד כשחלליו מתמלאים דם והוא מזדקר ומתארך: אדום, מנופח, ומשפריץ.
אכן, לאלה הגדולה בוראת החיים והעולם יש חוש הומור אדיר וסרקסטי במיוחד. היא בראה ליצן להצחיק אותנו הנשים, בנות דמותה. (אך בד"כ אנחנו נגעלות).