פגשתי את האחת אבל חושב על הסכם ממון

[גברת ע]

לא מסכימה במאה אחוז

אבל כן

 

[supersonic777]

מעדיפה להיות מובטלת?אהאא,אני חושב שאני יודע...

 

[גברת ע]

ממש לא מעדיפה להיות מובטלת...

ישבתי פעם אחת בבית חודש וחצי עקב פציעה והתחרפנתי...
&nbsp
אגב מה אתה חושב שאתה יודע?

 

[supersonic777]

שמור במערכת...

 

[A לוןA]

התוצאה לגיטימית

הנימוקים אליה- פחות.
בהחלט מומלץ ורצוי לעשות הסכם ממון, ביחוד אם אחד הצדדים מגיע עם יותר רכוש לנישואין. הפיתגם הידוע אומר- אתה יודע עם מי אתה מתחתן- אתה לעולם לא יודע ממי אתה מתגרש. ובלהט הגירושים, סערת הכעס הפגיעה והנקמה- אתה לפעמים רוצה רק לקרוע את הבשר מזו שרק אתמול רצית לקרוע ממנה את הבגדים...
אבל הנימוקים שלך לעניין-איך נגיד... לא לעניין.
אם אתה באמת חושב שזה שהיא תוכל לקחת חצי מהבית העתידי יגרום לה להילחם פחות עליכם, ויותר גרוע- אם אתה חושב שזה שכל הבית יהיה תמיד שלך יתן לך קלף מיקוח יותר טוב במשבר העתידי מולה (כידוע, מה שאנחנו חושבים על האחר- הרי הוא השתקפות שלנו עצמנו)- חבל לך על הזמן. תחתוך עכשיו ותחיה בבדידות. זה הרי לא ישתנה עם הבאה, נכון?
&nbsp
ואגב, זה בכלל לא קשור לכן-או-לא בית. נשמע שאתה בסוג של מלחמה תמידית וכל מהלך קשור לאסטרטגיית העימות בינכם ומה יציב אותך בעמדות משופרות לקראת העימות הבא (או הנוכחי)
זו לא דרך לנהל חיים, ובטח שלא דרך לנהל זוגיות.
&nbsp
בקשר לשאלה המקורית שלך, איך מנהלים כזו שיחה- מחכים למקרה הגירושין המפורסם הבא, ואז אומרים לה- תקשיבי, זה שקוקי וקוקו נפרדו גרם לי למחשבות. הם הרי אהבו ממש כמונו והנה זה נגמר להם. לא שאני חושב שאנחנו אי פעם ניפרד, אבל כדי שאני אוכל לישון יותר טוב בלילה, אני רוצה שנחתום על הסכם נישואין, דווקא עכשיו כשאנחנו רוצים זה בטובתו של זו"
&nbsp
אל תשכח להכניס להסכם (או לראשי הפרקים שלו שעליהם תדברו) גם משמורת משותפת על הילדים העתידיים, וגם דאגה לצרכים שלה במסגרת העניין. אל תחשוב כמו הגרוש העתידי שלה, תחשוב כמו האהוב שלה עכשיו, ולתמיד- שרוצה בטובתה גם כשהעסק יגמר (והלוואי שלא)
&nbsp
קח בחשבון שאם אתם כבר גרים ביחד תקופה, היא תוכל לשלוח אותך לעזאזל ולקחת כבר עכשיו חצי מהכל, בתור הידועה בציבור שלך.

 

[גברת ע]

אהבתי.

במקום להכנס כשווים למערכת יחסים ונישואים (לא מדברת על שווים בהכרח מבחינה חומרית) מחפשים איפה אני אהיה במקום טוב וגבוה יותר כדי לנצח.
זה מזכיר לי הרבה משחקי אגו שיש להרבה מאיתנו...

 

[A לוןA]

ואני אתלה באילנות גבוהים

ואזכיר את מנהל פורום זוגיות במשבר, שגורס, ע"פ הנדריקס, שלאחר כל התאהבות מגיע שלב מאבק הכוחות.
יש זוגות שמצליחים לצאת ממנו לתוך זוגיות מודעת. יש כאלו שממשיכים להילחם כל החיים ויש כאלו שזה מתפוצץ כל כך חזק שחייבים להיפרד.
&nbsp
הבעיה אצל סוקי פה הוא שמאבק הכוחות הפך אצלו (להרגשתי) לסוג של דרך חיים ולסוג של אידיאולוגיה שבעזרתה מנהלים את החיים ובוודאי את הזוגיות- וזו הבעיה.
&nbsp
לחיות כל החיים כשאתה מקדם ומסיג גייסות, מעלה טנקים לחיפוי ומשאיר קלפי ארטילריה ואוגדת מילואים בכיס לצורך הכרעה מיידית אם הקרב ייטה לרעתי- זו דרך מחורבנת לחיות, לטעמי.

 

[פנתרית סגולה]

ועל עצמו הוא חושב בסופרלטיבים.

מה שחסר לו זה מודעות עצמית.

 

[סוקרטס פה]

על עצמי אני חושב זה בטוח

אני לא אחכה שהעו"ד יחשוב עלי או השופט או הממסד או האהבה והדימיונות
&nbsp
אם זה לא הגדרה מצויינת למודעות אז כנראה שצריך להגדיר אותה מחדש

 

[סוקרטס פה]

כולכם מצדיקים את זה שכדאי להיות מוכן ליום הדין

אז איפה הבעיה

 

[michal@gal]

אצלך יום הדין מתחיל בבוקר שאחרי החתונה

כשהחיים המשותפים מתבססים לא על האהבה וההנאה שבזוגיות אלא על הפחד מפני הפרידה.

 

[סוקרטס פה]

אצלי יום המחשבה לא מתחיל ברגע שמשהו השתבש

הוא מתחיל לפני
&nbsp
שנאמר : סוף מעשה במחשבה תחילה

 

[michal@gal]

הבעיה היא מה שאתה חושב עליו

לא העובדה שאתה חושב מראש.
&nbsp
הסכם ממון (או הסכם טרום נישואין בכלל) צריך לשמש למקרה שהנישואין לא יצליחו ורוצים להפרד, לא כדי לשמש כחרב מתהפכת מעל ראשה של זוגתך במהלך הנישואין.

 

[סוקרטס פה]

זה למען שהחרב לא תתהפך מעל ראשי

ראשה לא המטרה פה בכלל
ראשי הוא ראש מעייני

 

[michal@gal]

כשנכנסים לזוגיות

במיוחד כשנכנסים אליה באהבה גדולה כמו שאתה מספר שקיימת, גם ראשה צריך להיות בראש מעיינך, וההסכם ששניכם תחתמו עליו צריך להגן גם עליה ולא רק עליך.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[סוקרטס פה]

לבריאות.. אין שום בעיה

שתציעה מה שהיא חושבת
גם היא צריכה לשמור על האינטרסים שלה
אני לא רואה בזה שום דבר רע

 

[סוקרטס פה]

לפני שניה כתבת שבגרושים רוצים לקרוע אחד לשניה את הבשר

ואחר כך אתה כותב שזה לא רלוונטי שאני אחשוב על סיטואציה כזו ?
שאני לא אשריין את עצמי גם למצבים שלא תיארתי וחשבתי שיקרו (וקורים)?
&nbsp
אין לי שום מלחמה, ואני לא מחפש קלף
אני יותר מכוון שלה לא יהיה את הנוחות לזרוק זין ביום שהיא תאלץ לתת יותר מעצמה
כי אם היא תעזוב בלי כלום, אז יהיה לה יותר על מה לחשוב ולהעריך
אבל אם היא תעזוב עם חצי משלי, אז זה כבר יותר נוח לעמוד מולי בקרב כוחות/כבוד,אגו/גאווה וכו'
ורק את הנוחות הזו הייתי רוצה לא להעניק לאישה ברגעים האלו (לא עלינו)
או לחילופין שלא יעמדו מולי/נגדי
&nbsp
בטח לא שכמו שאמרת שרוצים לנקום ולגזור תבנאדם לחצי
&nbsp

 

[A לוןA]

פיספסת את הפואנטה

בוודאי שאתה צריך לדאוג לעצמך ליום שאחרי, ובוודאי שעדיף לעשות את זה כששניכם אוהבים וחושבים זה על טובתו של זה מאשר כששניכם לא יכולים לראות ת'פרצוף אחד של השניה.
אבל המניע שלך הוא לא (רק) הדאגה ליום אחרי. אם זה היה רק זה- טוב ויפה.
&nbsp
המניע שלך (במוצהר) הוא שאתה חושב שהרכוש הוא מוטיבציה (וגם נשק) בקרב הכוחות המתמשך בינך לבינה.
אם כל הרכוש בידך- תהיה לה יותר מוטיבציה ופחות נשק להילחם בך.
אם הרכוש בידיה- פחות מוטיביצה ויותר תחמושת למלחמה.
ואני מתאר לעצמי שכמו הרכוש, כך גם היתר- קלפי מיקוח וחילות מגוייסים למלחמה המתמידה הזו.
לנהל ככה חיים וביחוד זוגיות- עצוב מאוד, וגם קשה ומקשה.

 

[סוקרטס פה]

אין כוונתי להשאיר לעצמי קלפי מיקוח

בכדי לעמוד מולה בקרב
הכוונה היא שהרכוש שלי לא יהווה קלף עבורה
&nbsp
זה לא שאני מחפש להכניס את זה לתחמושת שלי
אני פשוט לא רוצה שזה יהיה בתחמושת שלה
כי כמו שאמרת.. בגרושים רוצים לקרוע אחד את השניה
אז צריך להיות מוכן למצב כזה. כי בית המשפט יניח את הנשק הזה בארסנל שלה והעו"ד שלה והחברות שלה יציעו להשתמש בו
(מחשבות ראליות)
אז פשוט אני ממזער נזקים
ולא מכין כלים למלחמה. אני פשוט רוצה להוציא אותם מהקרב האכזרי (לא עלינו)
נראה לי הכי לגיטימי והגיוני ואפילו די חכם לעשות כך

 

[A לוןA]

עכשיו אתה סתם מנסה ליפות את העניין

הכוונה שלך היא לא שהרכוש לא יהיה קלף במשא ומתן על גירושין
אלא שהרכוש לא יהווה קלף במהלך הזוגיות וזה שהרכוש לא נמצא אצלה "בכיס" יתן לה יותר מוטיבציה להילחם על הנישואים ולא לוותר עליהם.
זה לא רצון להימנע מגירושין, זה רצון "לתת לה" יותר "מוטיבציה" לשמור על הנישואין, ולשמור אצלך את ה"תותחים הכבדים" למקרה של החרפת העימות.
או בלשונך "לא הייתי רוצה שיהיה לה כוח או גב או קלף לא להשקיע בנשואים שלנו ( בזמן הירידות שבמסע החיים) מאחר ולי יהיה מה להפסיד. כך שלא יהיה שם מקום לקלות ראש מצידה לא להתאמץ ולא להשקיעה בנשואים שלנו". שחור על גבי תפוז.

ואלו שני דברים אחרים לחלוטין, שהתוצאה הפרקטית שלהן, הסכם נישואין, היא זהה.
ואנחנו חוזרים להודעה הראשונה שלי.

התוצאה לגיטימית. הנימוקים- הרבה פחות.