את לא תאהבי לשמוע את התשובה שלי
אני ממש מצטערת אם אני מדכאת אותך-
מה שאצלי "עזר" כדי לא לחזור על זה כל הזמן, זה האדישות שפתחתי עם הכשלונות החוזרים.
מקווה שלא תגיעי לשלב הזה, ותמשיכי להתרגש ולחשוב על זה כל הזמן, זה הרבה יותר כייף כשיש תקווה.
אבל בגדול, תשתדלי להיות עסוקה כל הזמן. בעבודה, בחיפוש רעיונות לעיצוב הבית, בלפתח תחביב חדש.
אני לא יודעת מה דעתך בנושא תזונה - אבל אני ממשיכה להתנהג כרגיל עד לבטא, ככה שגם בשלב הזריקות אני לא מרגישה שהטיפולים משפיעים לי על החיים. אני ממשיכה בשלי, ופעם ביום עושה הפסקה קטנה בשביל הזריקה.
אם רוצים לצאת לחופשה - אז יוצאים ולא חושבים אם נפסיד או לא נפסיד טיפול.
לגבי הדכאון והעצבים שאת מרגישה בזמן הזריקות - תנסי לעשות ספורט. גם אם את לא רגילה לפעילות מאומצת, תעשי הליכות. זה מנקה את הראש, ממריץ את הדם ועוזר להפחית עצבים.
תעשי מדיטציות - אני ממש לא בן אדם שמתחבר לרוגע ושאנטי, אבל בתקופות שהרגשתי שאני על סף פיצוץ הייתי עושה קטעים קצרים מיוטיוב וזה היה עוזר.