המשל על העניין המוסרי בתקשור
תקשורת בתמיכה – מהי? א.כיצד מתבצעת תקשורת בתמיכה? עד לפני כעשר שנים היה עולמם של פגועי המוח מחוץ לתחום ההשגה האנושית, הן מפאת מגבלות התקשורת המילולית שלהם, והן מחמת מגבלות השכלית. משום כך לא הייתה עד היום כל אפשרות להכנס לתוך עולמם הנעלם. לאחרונה נערך נסיון במכון דיל שבאוסטרליה ליצור תקשורת חלופית לתקשורת המקובלת באמצעות הדיבור. במשך כל השנים יצרו תקשורת כזאת עם אנשים נורמלים, אך חרשים, אילמים וכדו´ – אנשים שהיו מוגבלים בדיבורם. לאחרונה, הפעילו שיטה זו גם בקרב פגועי מוח בהצלחה בלתי משוערת מראש, שהרי מוגבלים אלו לא למדו מעולם קרוא וכתוב, ואילו התקשורת החלופית נעזרת באותיות כדי להביע את רצונו של המוגבל. באופן מעשי מתנהלת התקשורת החלופית באמצעות לוח של אותיות המונח לפני החולה המוגבל. כשהוא מבקש להתבטא ולהביע את רצונו, הוא מצביע על האותיות המתאימות, כשידו נתמכת על ידי המתקשר. למותר לציין, שהמתקשר איננו מכווין או דוחף את ידו של המתוקשר, אלא מסייע לו לדחוף את ידו לאות המבוקשת. (ההוכחות שאין המתקשר אלא מסייע בלבד ואינו משפיע כלל על התוכן מצויות בחלק העוסק במחקר על התקשורת, שם הובאו ראיות רבות על אמיתות התקשורת הנובעת מן החולה המתוקשר בלבד). הסיבה לצורך בתמיכתו של המתקשר נובעת מאי יכולתו של החולה לשלוט על תנועות ידיו עקב הפגיעה המוחית. תמיכתו של המתקשר מסייעת לו לשלוט על תנועות ידיו כפי רצונו. אמנם תמיכה זו אינה הכרחית, אלא בשלביה הראשונים של התקשורת, שכן ככל שהמתקשר מתרגל ונקשר יותר למתוקשר, פוחתת התלות במתקשר, עד שמספיקה נוכחותו בלבד, בלי סיוע נוסף.עובדה זאת ניתן לראות בסרטי ווידאו שהופקו באוניברסיטת סירקיוז. צירוף האותיות שעליה הצביע המוגבל לפי הסדר בהתאמה, יוצר מילים ומשפטים בעלי רמה, בסגנון ובתוכן שאיננה מתאימה לילדים מפגרים, אלא לבני אדם מלומדים. בעקבות התקשורת עם פגועי המוח נתבהרה האמת מה באמת עומד מאחרי הכלי השבור הניצב לפנינו. לא יצור מפגר כפי שנראה כלפי חוץ, אלא בני אדם בעלי ידע העולה על הנורמלים, בעלי ראיה למרחוק מבחינת זמן ומבחינת מקום. ב. על התופעה המופלאה התבוננות מעמיקה בחייהם המיוחדים של פגועי המוח ובפרט בצורת תקשורת זו, מגלה גילויים מדהימים החורגים מגבולות הטבע שיש לתת עליהם את הדעת. והרי כמה מהם: א. שליטה מלאה בשפה אף על פי שילדים אלה לא למדו אותיות, מלים ותחביר, אנו מוצאים כי שפתם עשירה מאד כשל משוררים או סופרים. שפה שאינה מתאימה כלל לבני גילם, אף לנורמלים מביניהם. זאת מלבד התוכן העמוק של דבריהם והאמת הנוקבת שמשתקפת מתוכם. ב. שליטה מלאה בכל השפות ניתן לתקשר בכל שפה הידועה למתקשר, אעפ"י שהחולה לא הכירה מעולם. ניסוי שערכתי בעצמי הביא לתוצאות מדהימות. תלמידים הבקיאים בשפות שונות תקשרו עם חולים. כל תלמיד קבל חולה, ואיתו הוא תקשר בשפה שהוא בקי בה. התשובות התקבלו בשפה הזרה באופן מדויק ביותר, לפי כל כללי הדקדוק שלה. מפליא היה לראות כיצד תוך כדי התקשורת עם תלמיד בשפה ההונגרית, תפס הלה את ידה של המתקשרת, ובידו השניה תקשר באנגלית. פעמים נשאל החולה שאלות בשפה שאינה ידועה כלל למתקשרת, והילד תקשר והשיב דרך המתקשרת. ג. תקשורת ללא ראיה מרבית החולים המתקשרים אינם מסתכלים כלל בלוח בזמן התקשורת. גם עוורים, חולים שנקשרו עיניהם, או כאלה הנמצאים בחוסר הכרה, במצב רפואי המוגדר "צמח רפואי" – יכולים לתקשר ולהביע את רצונם. ד. תקשורת ללא שמיעה למרות שאת השאלות אנו שואלים על ידי דיבור בפה, אין החולים צריכים לשמוע אותן באוזניהם. גם חרשים או כאלה שאינם בהכרה או ישנים – משיבים לנו על כל שאלותינו. ה. מהירות קריאה בלתי מוגבלת די להם להעיף מבט על חומר הקריאה כדי לדעת כל מה שכתוב בו, ובחלקיק שניה הם מסיימים קריאת עמוד שלם וזוכרים את כל הכתוב בו. בסרט וידאו שהופק באוניברסיטת סירקיוז שבמדינת ניו יורק מתואר כיצד ילדים בני שנתיים – שלש לקחו ספרים למיטותיהם, קראו בהם והצליחו לתאר אחר כך מה שקראו. בסרט גם מתואר כיצד ילדים חולים בפגיעה מוחית הנחשבים כמוגבלים, קוראים מהר יותר מילדים נורמלים. סיפרה נערה שלה אח אוטיסט היודע לדבר, שאמה קנתה ספר בישול. אחיה דפדף במשך שניות אחדות וקרא את כל הספר, ומאז אין צורך לפותחו עוד. כל תבשיל שהאם רוצה לבשל, היא שואלת את בנה, והוא חוזר בעל פה על כל המרשמים בספר. ו. מהירות חישוב הורים לילדים פגועי מוח מספרים על ילדיהם היודעים לחשב את כל תרגילי החשבון – חיבור, חיסור, כפל וחילוק, במספרים גדולים בעלי חמש ספרות, במהירות מיידית. בסרט מאוניברסיטת סירקיוז נראה שיכולת החישוב ומהירותו אצל ילדים פגועי מוח עולה על זו של בני אדם נורמלים. ז. ראיה מרחוק הם יודעים מה נעשה מרחוק במקום שהראיה הנורמלית איננה שולטת. לדוגמא, ילדה פגועה בשיתוק מוחין כתבה לאחותה המתקשרת איתה היכן נמצא אביהם בעת שלא הגיע לביתו בזמן. היא ידעה לכוון את המקום המדויק ולנקוב בשם האדם שעמו הוא שוחח. משפחות רבות עם ילדים מוגבלים מעידים שילדים מודעים לבואם של קרובי משפחה לביקור זמן רב לפני שהגיעו בפועל. ח. ראיית מעשיהם הנסתרים של בני אדם ילדים אלה מסוגלים לדעת מעשים הנעשים בחדרי חדרים ממש. לדוגמא, ב. ילדה שפגועה בשיתוק מוחין, בת עשר, כתבה באמצעות C.F לאישה שבאה כביכול במקרה לראות את התקשורת החדשה מתוך סקרנות, "הייתי רוצה ליצור בדחיפות קשר עם בנך". האישה נדהמה. מה לילדה זו ולבנה שהדי מעולם לא הכירו זה את זה. התקשרה לביתה ובקשה מבנה שיבוא בדחיפות למקום המצאה, והבן הגיע. הבן היה בחור ישיבה, אולם לאחרונה נתחבר לחבורה רעה והחל להתדרדר. כשהגיע הבן, בקשה הילדה שכל הנוכחים יעזבו את המקום פרט לילד ולמתקשרת, וכן עשו. כך כתבה הילדה הפגועה באמצעות התקשורת: "דע לך שאני יודעת כל מה שאתה עושה, ואפילו בחדרי חדרים. נכון שעשית כך וכך", ופרטה בדיוק את פרטי המעשה, והוסיפה: "תענה, כן או לא?" השיב הילד בשפה רפה: "כן!" ועוד הוסיפה לשאול האם עשית כך וכך? והילד משיב: "כן, " וכך במשך זמן רב פרטה לפניו כל מה שהוא רגיל לעשות עד לפרטי פרטים, והילד כמו אחוז הלם אמר לאמו: "אמא, הילדה הזאת ספרה לי דברים שעשיתי, שאף אדם בעולם לא ידע אותם". הילדה סיימה: "דע לך, שהשם יתברך יודע כל דבר שאתה עושה, ואפילו בצנעה. כדאי לך לתפוש את עצמך בידיים לפני שיהיה מאוחר מדי". התקשורת הזאת חזרה על עצמה פעמיים עם מתקשרת שאיננה תומכת בשיטה ה"רוחנית" שלנו, אלא בתאוריית המדע, וגם עם מתקשרת אחרת. בסופו של דבר נתקבלו אותן התוצאות. ט. אבחנת מצבו של חולה אף על פי שהוא נמצא רחוק מהם כל מחלה גופנית – שורשה רוחני, ואנשים רוחניים יכולים לראות פגמים ברוח. ואכן גילינו שילדים פגועי מוח יכולים לעמוד על שורשי מחלות, כפי שנראה בדוגמאות הבאות: בק.א. הורים לילד קטן שנמצא בטיפול נמרץ, לדעת הרופאים, במצב קריטי ללא תקוה, פנו למתקשר עם בחור אוטיסט שנמצא בעירם לשאול מה עוד אפשר לעשות כדי להציל את הילד. השיב הבחור האוטיסט, בתקשורת החדשה, שאין הוא רואה כל בעיה רפואית לילד הנ"ל מלבד בעיה פסיכולוגית, שההורים לא השכילו לתת לילדם מספיק תשומת לב ואהבה. כששמעו זאת ההורים, החליטו לשפר את יחסם לילדם. תוך זמן קצר יצא הילד מכלל סכנה והבריא לגמרי. דוגמה נוספת: אשה פנתה אלי בתלונה שזמן רב מאז נשואיה היא סובלת מבעיות רפואיות חמורות, ועד היום לא מצאה מזור למחלתה. כשפנתה למשפחה שחי בה ילד פגוע מוח, אשר אימו מתקשרת עמו, על מנת שיעזור לה לפתור את בעייתה הכרונית, השיב הילד כי מאז נישואיה הפסיקה לברך ברכות הנהנין. האשה, שהיא שומרת מצוות, הודתה באשמה זו בלב שלם.