עקבי

trilliane

Well-known member
מנהל
שזו הכללה גסה שנשענת על סטיגמות ולא על המציאות בימינו

שבה הגישה (של לשונאים רבים בכלל ושל אנשי האקדמיה ללשון העברית בפרט) אינה בטון שהצגת אלא יותר בחזקת "ירצו יאכלו", וודאי שלא 'אם הציבור לא לומד, אז הציבור "עצלן"', גישה שמעולם לא נתקלתי בה, בפרט לא מעובדי או חברי אקדמיה ללשון (ויצא לי לפגוש/להכיר כמה וכמה מהם).
&nbsp
לא יודעת אילו "אישושים" אתה יכול להביא, מאחר שדוגמאות פרטניות אינן יכולות לתמוך בהכללה כ"כ נחרצת. אני לא רואה כאן שום "הגזמה מבודחת" אלא הקצנה מעוותת, ולא בפעם הראשונה. כדאי שתברר לעצמך את ההבדל בין השניים, כי קריצה או בדיחה לא היו בדבריך (אולי אצלך בראש, אבל אני לא קוראת מחשבות). אני מקבלת תחושה שכשקשה לך להגיב עניינית אתה פשוט מקצין ומדחלל את עמדת הצד השני לנוחותך, כי כך קל לך לזלזל בה, לתקוף ולהדוף אותה, וכן, זו דמגוגיה. אני מצפה לדיון ענייני והוגן, לא עוקצני ועולב, וממש לא נעים לנהל כך דיון.
&nbsp
לצערי אני נתקלת שוב ושוב בשלל סטיגמות על הנעשה באקדמיה ללשון, לרוב מאנשים שמעולם לא טרחו להתעמק או לבדוק מה באמת האווירה במקום, מה היו השיקולים מאחורי החלטה כלשהי, מה נאמר בדיון מאחורי הקלעים (והיום הכול נגיש, הפרוטורולים של הישיבות מפורסמים באתר), אם בכלל טרחו להיכנס ולבדוק את הפרסום הרשמי של האקדמיה (כי גם בהנפצות שלא היו ולא נבראו כבר נתקלתי לא פעם). לרוב נסמכים על כל מיני שמועות ישנות ולא עדכניות, על כתבות של עיתונאים לא מקצועיים, דעות קדומות וכו'.
 

Mits Petel

New member
מתוך תקנון האקדמיה ללשון:

מטרות האקדמיה, סעיף 3:

לכוון את דרכי התפתחותה של הלשון העברית לפי טבעה, לפי צרכיה ואפשרויותיה בכל תחומי העיון והמעשה, באוצר המילים, בדקדוק, בכתב, בכתיב ובתעתיק.

לי (וגם לכל בלשן אחר שאני מכיר) זה נשמע מאוד פטרנליסטי. מי יודע מה טבעה, צרכיה ואפשרויותיה של הלשון העברית? ההתייחסות ללשון העברית כמין ילד שצריך לחנכו... ("חנך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקון לא יסור ממנה")...

חשוב לי להוסיף שצריך לעשות פה הפרדה בין "באוצר המילים, בדקדוק" [זו השפה בעצם...] - שמעשית אי אפשר לכוון, וגם לא צריך. "בכתב, בכתיב ובתעתיק" [קונבנציות הכתיבה של השפה] - פה אפשר וגם כדאי לכוון - וחבל שהם לא עשו עבודה יותר טובה בזה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הציבור בכל מקרה צריך ללמוד פירוש של מילה חדשה. אבל אם יש בה

היגיון לשוני (ולא חריגות) היא דווקא יכולה להיות קלה יותר ללמידה. במקרה דנן, וכתבתי זאת בעצמי, מכיוון ש"תובנה" פשוט מוצלחת וכבר קנתה לה אחיזה נאה בטרם האקדמיה הציעה לה חלופה, המערכה הוכרעה... (וגם שורש עלול הוא בעייתי יותר).
&nbsp
אבל יש גם מקרים אחרים, כמו "החפצה" שתופסת יפה ובצדק.
 
בשורה התחתונה

האקדמיה בנוגע לתובנה נלחמה בטחנות רוח והפסידה...
&nbsp
אני יכול להבין את הערכתך למוסד אבל באמת ששום טובה לא היתה צומחת אם היו מצליחים להחליף את תובנה בבוננות...
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זו עברית; וגם האקדמיה מכירה בהחלט, אך מעדיפה את "עקיב".

http://hebrew-academy.org.il/keyword/עִקְבִי/
&nbsp
לאקקדמיה ללשון אין "בעלות" על העברית; היא קובעת את התקן אך אין פירוש הדבר שכל מה שאינו תקני אינו "עברית", וממילא בכל מה שקשור באוצר מילים אין מטרתה לאשר כל מילה ומילה בשפה.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כאמור: האקדמיה מכירה בהחלט, אך מעדיפה את "עקיב"

 

Assiduous

New member
תלוי

אם הבנתי את שאלתך, את/ה שואל/ת על ההגייה. (סימני הניקוד הם: פתח: אַ וקמץ אָ).
קיימים שני סוגי קמצים: גדול וקטן.

אם מדברים על קמץ גדול (או רחב), אז מלבד בפרקטיקה דתית ספרדית (כגון תפילה) במקומות מסוימים, או בודדים שמקפידים על כך ביום יום מבחינה לא קיים הבדל. ההבדל בין פתח לקמץ גדול הוא שבפתח השפתיים פתוחות ברוחבן, ואילו בקמץ רחב יש קימוץ יותר של השפתיים, משהו בין קמץ קטן לרחב.

אבל...
אם אתה מדבר על קמץ גדול ופתח, אז כולם מבחינים ביניהם (לדוגמה במילה "אָזְנַיִם", כולם הוגים אותה כ-Oznayim ולא כ-Aznayim) ללא הבדל דת גזע ומין:)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מאיזו בחינה?

אם הניקוד מעניין אותך ואת רוצה להתעמק, תוכלי לקרוא על עיקרי תורת הניקוד באתר האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/2013/09/01/עיקרי-תורת-הניקוד/
יש שם הסבר כללי בהתחלה וקישור למאמר "על הניקוד" שמרחיב מעט על ההיסטוריה של הניקוד העברי ועל הסיבה שיש לנו הן פתח הן קמץ.
 
אני סבור שההבדל מתבטא בחלוקת

ההברות. הפתח (ושאר התנועות הקטנות) מלכדים שני עיצורים (לעיתים שלושה) ותנועה, הקמץ (ושאר התנועות הגדולות) מסמנים עיצור ותנועה, כך למשל:
שָ-בַר, שָ-בַרְתְּ
&nbsp
&nbsp
 
ביזה

צפיתי בפרק של חברות (ערוץ 10) והרי ההתרחשות:
המשטרה עצרה את הגיבורה, לאחר שהיא מדדה בגדים של מישהי שנרצחה.

היא אמרה: "בסך הכל מדדתי בגדים של מישהי שנרצחה, וזה אולי נקרא ביזה".
1. מה ההבדל בין ביזה לגניבה?
2. האם היא צדקה? האם זו ביזה? (בהנחה שהתשובה לשאלה הקודמת שלילית).

3. אין קשר לביזיון, נכון?!
 

Assiduous

New member
תשובות

תשובות:
1. ביזה זה סוג של לקיחת שלל לאחר הברחה או הריגה של אויב.
&nbsp
2. היא לא סתם אמרה אולי. זה גבולי. היא רק מדדה היא לא לקחה. בכל אופן היא נהנתה מהשלל במובן מסוים.
&nbsp
3. אין קשר לביזיון, יש קשר לבזיזה. למיטב זכרוני השורשים שונים: בז"ז ובז"ה. (יתקנו אותי חבריי אם טעיתי)
 

trilliane

Well-known member
מנהל
3. אכן, שורש ב-ז-ז ושורש ב-ז-י


אם כי ייתכן שיש קשר ביניהם, ואולי גם לשורש ב-ו-ז (שעל פניו נראה קשור לביזיון).
 
גניבה בהחבא

ביזה נעשית בכוח בדומה לגזלה, אלא שגזלה בד"כ מתייחסת ליחידים וביזה בהתייחס לקבוצה. הגזל בד"כ מתואר כחטא ואילו על ביזה לפעמים נצטוו.
ביזה נסמכת לעיתים לשלל, אם כי לדעתי השלל נלקח בידי הלוחמים ואנשי המעש והביזה נעשית ע"י העם ולכן הקשר לביזיון שכן אפילו החלש היה יכול לקחת מהצד הנפסד דבר כלשהו.
 
משל/למשל

יש קשר בין משל, שאני לא כל כך יודעת את ההגדרה שלו. נקראת שזה "סיפורי חיות"...
למילה "למשל", (=לדוגמה )?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
למרבה הצער לא ניתן לקשר ישירות לערכים כי תפוז הורס את הקישור

צריך להשתמש בשירות קיצור כתובות (סטייל tinyURL וכיו"ב).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כמובן! משל הוא דימוי, המחשה עקיפה. "משל למה הדבר דומה..."

הסוגה הספרותית שנקראת "משל" היא סיפור חינוכי עם מוסר השכל, שבו יש משל (הסיפור) ונמשל (המציאות, הרעיון שעומד מאחוריו). כלומר באמצעות דימוי, העברת ההתרחשות האמיתית מהמציאות לעולם דמיוני, אפשר להעביר את הנקודה בעקיפין.
&nbsp
כבר מהתנ"ך מוכרים לנו משלים כמו "כבשת הרש" (שבו נתן הנביא מדמה את גזילת בת שבע מאוריה ע"י דוד לגיזלת כבשת העני ע"י העשיר) או "משל יותם" שבו הוא משתמש בעצים כדימוי לבני אדם.
&nbsp
ואני מצטרפת להמלצה של Assiduous מעליי – אם אינך יודעת את ההגדרה את יכולה להיעזר במילונים מקוונים חינם כמו מילון ספיר, ויקימילון וכו', באנציקלופדיה כמו ויקיפדיה ועוד. תוכלי למצוא קישורים למאגרי מידע כאלה ואחרים בקישורי הפורום, בכפתור הכחול "כלים ומידע" בראש הפורום (אם את גולשת באתר המותאם יש לעבור לאתר הרגיל או לגלוש מהמחשב).
 
למעלה