על כן יעזב איש...את אמו ודבק באשתו והיו לאחד

yosef 30

New member
אני לא יודע כמה זה נדיר האמת

אולי הוא לא יעזוב את הבית - אך הוא בהחלט לא ייתן לאישתו לעצור אותו מלהיות מחובר לאימו וללכת כל שבת להוריו. וכמובן שמגיעים להוריו הוא יושב כמו מלך על הכורסא קורא עיתון, מפצח גרעינים - ואישתו שתעבוד, בשביל זה היא הגיעה לא
תשמעו אין מקום להשוות - יש הבדל עצום בין משפחה לבין בן זוג. נכון יש גברים שמנתקים קשר עם הוריהם רק בגלל / בשביל האשה. אך זה לא רק האשה - זה מה שאני רוצה ויכול לבנות איתה - יש משהו ברור מאוד באוויר. אצלנו ההומואים זה לא כזה ברור - כולנו כבר מכירים את המנטרות על קשרים הומולסביים. אז יש כאלה שייעזו יותר - אך אם נבדוק נראה לי שנגלה כי שאלה שהעזו הקשר שלהם עם המשפחה גם ככה היה מעורער הרבה לא היה להם מה להפסיד. אך אם הקשר הוא טוב וחזק, מדוע לנסות לקחת את זה מהאחר. אני מסכים איתך פורטי שעם הזמן הרבה יכול להשתנות, המשפחה המורחבת מכירה את בן הזוג, הרבה יותר קל להביא אותו לאירועים, הוא מכיר את המשפחה, ההורים לאט לאט יבינו או שלא שהוא הבחור
., אך בשביל זה צריך שניים סלבניים ומבינים. ולכן נראה לי קצת לא בוגר במילים עדינות לבקש מבן הזוג להתרחק מהמשפחה כי הם לא מוכנים שהוא יבוא לארוחת שבת. אני יכול לוותר על ארוחות תקופות אצל ההורים - בפעם בשלושה שבועות להגיע לשישי שבת לא כזה נורא. אפשר לבקר גם באמצע שבוע. בחגים אז חג ראשון עם הבן זוג וההפך - מגוונים. עם כל הכבוד אני את ההורים שלי לא אנטוש בגלל שבן הזוג שלי מרגיש חרא עם זה. מלכתחילה הוא לא יהיה הבן זוג שלי! ומבחינתי אני לא מוותר על זוגיות למען ההורים אני מוותר על קשר עם בנאדם שעמוד השדרה שלו זקוק לטיפול בדחיפות
יוסף.
 
לפחות התקדמנו קצת מאז עידן השידוכים../images/Emo13.gif

בדורות הקודמים, לא רק שההורים אישרו את בת זוג, אלא הם גם קבעו מי היא תהיה זה כנראה מאבק בין בנים והורים שקיים משחר האנושות. בהודו לרוב עדיין קובעים לבן עם מי להתחתן, וגם אצל החרדים, נותנים לו מבחר מצומצם ואז מאשרים לו. קידמה מול נחשלות.
 
ומה עם וויתור מצד ההורים?

שלושת הצדדים צריכים לוותר קצת: גם הבן, גם הבן זוג , וגם...כן גם ההורים צריכים לוותר קצת על ההעדפה שלהם. אני מניח שחשוב להורים שאתה תבוא לבקר כפי שזה חשוב עבורך.
 

ז י ק ו

New member
וואוו

פורטי, אני מניח שהעלת את הדיון על בחירה בין משפחה לזוגיות בהמשך לשיחה שלנו אמש.. :) לא יודע איך אבל כנראה איזה שהוא כוח עליון שמע את זעקתי...ויש התקדמויות בעיניין - אספר לך בהקדם !
 
על כן יעזב איש...את אמו ודבק באשתו והיו לאחד

עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. כך מצווה אותנו התורה, להיפרד מבית ההורים ולהקים בית חדש. האם זה תקף גם לגבינו ? עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּבֵן זוּגוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד. למי יש, ולמי צריכה להיות עדיפות עליונה? להורים או לבן/בת זוג? בעולם הסטרייטי כמעט ואין ספק, והתשובה ידועה. האם אנחנו שונים? האם אנחנו ממעיטים בערכה ובחשיבותה של הזוגיות שלנו? האם אנחנו עדיין כבולים לקונספט שלפיו זוגיות הומואית אינה נחשבת? שהיא נחותה, ושבעצם ההורים צודקים כשהם אומרים שאנחנו פגומים כל עוד לא מנהלים חיים סטרייטים?
 

yosef 30

New member
מסכים איתך בהחלט גם ההורים

יכולים לזוז ממקומם ולבוא לקראת ולעמן ההרגשה הטובה של הבן והבת. יחד עם זאת חשוב להבין ואפשר לראות את זה לאורך כל ההיסטוריה האנושית. שבכל קידמה כזו או אחרת - הילדים הם שלמדו מהר יותר מההורים ונהפכו למובילים במשפחה באותו נושא. תראה את האתיופים שהגיעו ארצה - הילדים למדו את השפה ואת המקום הרבה יותר מהר מהוריהם ומי נהפך להיות המחליט בבית - הילד. כך שלפני שרוצים לשנות את ההורה ואת עורו חשוב לראות מול מי אנחנו עומדים ומה היכולת שלהם. גם הורים ליברלים כביכול מתקשים למצוא את עצמם עושים שינוי כזה מהותי. וישנם הורים שאומרים - תראה אנחנו זקוקים לזמן - קשה לנו עם מה שבחרת להיות אנחנו אוהבים אותך ומקבלים אותך - הבית שלנו פתוח, אתה חלק מאיתנו - אך עדיין אייננו מסוגלים לפגוש אותך ואת בן זוגך בשלב זה. אם הבן או הבת יישמרו על קשר טוב עם ההורים, ומדיי פעם יידברו, יישאלו, יישתפו, יהיו סבלניים לתגובות ההורים, אני מאמין שההורים יסכימו לבואו של הבן או בת הזוג. הורים אחרים כמו למשל אצל אבי - הוא אדם דתי אמוד - אוהב אותי בכל ליבו, עדיין ממשיך לפנק אותי כילד קטן במשפחה. אך הוא אמר סביב שולחן השבת אני לא מוכן לזה. האמת שאני לא ממש בוחר להכנס למה ומדוע - כי אני יודע שאין סיבה דתית לכך. הרי אנחנו לא עושים שום דבר. יכול להיות שעצם הרעיון לא ממש מסתדר לו בעין - יש לו את הפנטזיה שלו של חתונה חופה רב וילדים. לי יש את הפנטזיה שלי -
הכל בסדר. אני מאוד הייתי שמח אם הייתי יכול לבוא עם הבן זוג שלי לארוחת שבת זה הייתה יכולה להיות חגיגה אדירה עבורי. אך....גם עם זה אני יכול לחיות...זה לא כזה נורא. עם השנים למדתי שעם כל הכבוד ויש לי הרבה כבוד למשפחה שלי ואני אוהב אותם מאוד. אני לוקח את הזמן גם לבניית חיי האישיים וכשאני בקשר אני מבלה גם בחגים עם הבן זוג ומוותר על חג כזה או אחר עם המשפחה. כשמנסים ככה קצת ל"עקוץ" אני עונה שגם לי מותר להיות עם בן הזוג שלי ומי שרוצה מוזמן
.
 
היייייי זיקו

הנושא הזה מסתובב כאן בפורום כבר שבועיים בערך. אני שמח לשמוע שיש אצלך התקדמות, אשמח לשמוע בשורות טובות. העברתי את הפרטים שלכם אל הזוג הוותיק ההוא. השבוע הם עסוקים עם אורחים. אח"כ יתפנו.
 

yosef 30

New member
הלו הלו זיקו....../images/Emo152.gif

נראה לך
נראה לך שאתה נכנס לחפוז ויוצא
. על מה מדובר
איזה התקדמות
משפחה של מי
גם אני רוצה להיות בעניינים - מה זה
ועוד במיוחד כשמוזכר כוח עליון - נו באמת........ אני
 

ז י ק ו

New member
חחח, שנפתח על זה שירשור חדש ?

היי חברים, היי יוסף, הסיפור מ-א-ד מורכב אז על רגל אחת כמה אנקדוטות: נושא: מערכת היחסים שלי עם ההורים שלי נשוא: הוצאתי אותם מהארון לוואי: שנה וחצי של ניתוק / 17 חודשים של אין קשר / 560 יום שלא ראיתי אותם אור 1 בקצה המנהרה: אמא שלי התקשרה השבוע אור 2 בקצה המנהרה: נפגשתי איתה....
 
שמח כל כך לשמוע!

זיקו חביבי, אני שמח כל כך לשמוע שהגעתם עד כדי פגישה. אני מקווה שהיה בסדר, שיש התקדמות, ושתיפגשו עוד הרבה פגישות טובות. ושבסופו של דבר תחזור לחיק המשפחה. חיבוק גדול וWOOF ענק ממני פורטי
 

yosef 30

New member
עוד לא פתחת שרשור../images/Emo35.gif

ברור, ברור, ברור
איזה כייף שאתה כאן
יוסף.
 
יחסים וחשיבות

אהלן פורטי, זוגיות עם ההורים זוגיות עם בני זוג...שאלה טובה. האם תמיד יש סתירה או התנגשות בין השניים ? כמו אצל הסטרייטים - ככה גם אצל ההומואים - יכול להיות שכולם יסתדרו מצויין ויבינו איפה עוברים הגבולות - ואז לא צריכה להיות שום בעיה. והתנגשויות יכולות להיות אצל סטרייטים וגם אצל הומואים. מי שממעיט בחשיבות בני הזוג או הזוגיות - נותנים לאחרים להיכנס לוואקום הזה ולנהל את החיים. בעולם הסטרייטי התשובה אכן ידועה וברורה ?
 
בעולם הסטרייטי

לא שמעתי על מקרים רבים בהם הבעל עזב את אשתו (והילדים) משום שהאמא שלו התנגדה לזוגיות שלו. בעולם ההומואי, שמעתי רבות על זוגות שנפרדו בלחץ המשפחה/הורים של אחד מהם. וודאי שלא תמיד יש סתירה, לרוב אין. אבל ישנם מקרים בהם הבעל צריך לשאול את עצמו מה חשוב לו יותר, אמא או בת/בן זוג. האם התשובה אינה ברורה שהוא צריך להסתדר קודם כל אם האדם עימו הוא גר וישן באותה מיטה, ורק אחר כך להסתדר עם האמא.
 

yosef 30

New member
השאלה והדוגמא שלך לא מדוייקות פורטי

כמה הומואים ולסביות אתה מכיר שעמדו מול הוריהם והלכו אחרי ליבם
אני חושב שהרוב כאלה. הרוב עומדים מול הורים אשר לא מכונים לקבל את זהותם המינית ובכל זאת ממשיכים לחיות כמו שהם מוצאים לנכון במקרה שלנו לא צריךבן זוג בכדי לעזוב את ההורים - אני עושים זאת בלי בן זוג. שאלה בהחלט טובה - אך יש לה כלכך הרהב אפשרויות שניתן לנתח וצריך להבין רקע של האדם וסביבת התפתחותו מילדות עד לבגרות בכדי להבין מדוע הגבר עוזב את אימו למען אשתו ולא רק בגלל התורה ודוגמא נוספת שרואים זה שהגבר כלכך מחובר לסינר של אמו גם בגיל 40 עד כדי פתטיות מוחלטת. שעוזב את כל בני משפחתו בשביל להיות יחד עם אמו. כל סיפורי החמה למיניהם מספיק עסיסיים בעולם הסטרייטי בשביל להבין ששם החיים ממש ממש לא קלים בהרבה מקרים. אם יש לך בן זוג - והוא כועס שאתה הולך לבקר אות הוריך בלעדיו והוא מתנה את איכות הזוגיות באם תלך או לא. מבלי לראות שהקשר מתנהל בצורה טובה שיתופית וכל הדברים הטובים שיש. אז אתה יודע מה.... הוא באמת יכול ללכת מבחינתי. זה שהוא יכול לשים קצוץ על ההורים שלו - לא אומר שכך גם אני. זה שהוא לא מסתדר עם ההורים שלו וטעון כלפיהם מכל מיני סיבות - לא אומר שגם אני חייב לסבול כמוהו. זה שהוא מרגיש מתוסכל וממורמר - לא אומר שגם אני. זה שהוא מנסה לקחת משהו מחיי שלו אין - לא אומר שאני חייב להסכים לזה. כך שהייתי רוצה שבן הזוג יהיה הרבה מעבר לכל מיני כעסים ושטויות מיותרות ומטופשות ויחיה את חייו וייראה את הטוב שקיים - וייקבל גם את האי הקבלה בסופי שבוע מבלי לעשות דרמות ולהרוס משהו כלכך טוב. זה ילדותי ול בוגר ובטח ובטח לא מראה על מודעות. אבא שלי בשמחה היה רוצה שאצא "מהזוגיות" עם המיניות שלי ואחזור להיות סטרייטי אז מה זה אומר
שאני מפסיק לחיות
לא ממש לא. זה אומר שהוא לא אוהב אותי
ממש לא. זה אומר שאני צריך לנתק אותו מחיי
שבת שלום ותודה על הנושא החשוב. יוסף
 
צודק

וזה תואם את כלל הסבלנות, כלומר, בן הזוג הזה צריך להתאזר בסבלנות ולאפשר זמן לאבולוציה של הקשר שלו עם הוריך. כפי שאמרתי, לפעמים האבולוציה היא איטית ולוקחת שנים. מצד שני כלל הפשרה אומר שאתה אמור לוותר לפעמים על ארוחת סוף שבוע עם ההורים כדי לא לפגוע בו. כך ששני בני הזוג חייבים לעבוד ביחד על פתרון הבעיה הזאת, מבלי שהאחד מרגיש שהוא מופקר ע"י השני. להומואים ולסביות אין ברירה אלא להיות הומואים ולסביות, גם כשהם עומדים מול הורים מאוכזבים. לעומת זאת, להורים יש ברירה אם לקבל את בן זוגו של בנם, זאת בחירה טהורה שלהם. אם ההורים מוכנים לסכסך בין בני הזוג רק כדי שלא יחוו מידה מסויימת של אי-נוחות בארוחה, אז גם הם נדרשים ל"סידרת חינוך" (שיחות, הסברים, קריאת חומר, והשוואות עם אחרים). נדיר מאד שגבר יעזוב אישה וילדים כדי לחזור לסינר של אמא. אבל הרבה פחות נדיר שגבר עוזב בן זוג כדי לרָצות את הוריו.
 
למעלה