על אנונימיות מול חשיפה מלאה
אשמח לפתח כאן שרשור דיעות מאחר ואני מתעסקת בזה במחשבותיי לא מעט לאחרונה.
בעבר הייתי פעילה כאן מאוד. היה לי ניק אחר, הייתי מעורה (וירטואלית) במי זו מי, ומי נגד מי. לא כל כך בפורום הספציפי הזה כמו בעוד פורומים בתפוזייה.
ואז הפייסבוק שאב אותי.
מצאתי שם קבוצות שמדברות אליי, נהניתי לדבר ולהקשיב בשמי האמיתי, הקפדתי להיות בקבוצות שנעימות לי, שמכבדות דיונים גם אם הם לא לטעמי, ולברוח מכל קבוצת אמאזונות טורפות.
אבל....
הגיע השלב שאני כבר מוכרת. ויש בקבוצות שאני אוהבת מכרות שלי וידידות וההיא מהעבודה והבת דודה הרחוקה וגם את הפוסטמה .....ושוב יש צורך באנונימיות, כי כשאני ממש צריכה להוציא קיטור על דברים מסוימים וההיא וההן קוראות כל דבר...ממממ...כבר לא מתאים.
האם גם אצלכן יש רצון מסוים לחזור ״אחורה״ ולהתכרבל שוב בזרועות האנונימיות, במקום שבו לא יודעים שאת באמת נחמדה, טובת לב, עוזרת וחכמה, אלא סתם יש לך ניק מטופש שעלה לך בראש כי כבר היית צריכה משהו, אבל פה בחסות האנונימיות את יכולה לשפוך הכל, הכל הכל הכל?
גם אם זה מכוער, לא -נחמד, שונא וחסר בגרות? (הכוונה כמובן לא לפתח דיונים מכוערים בקבוצה אלא לשפוך את הלב על מה שקרה בחוץ).
אחרי חודשים רבים שלא הייתי בתפוז, אני מבחינה שרמת הפעילות ירדה מאוד, כך שאני יכולה לנחש את התשובה, אבל אולי מצד שני רבות מרגישות כמוני- שהפייסבוק זה לדברים הנחמדים? (ולא- אני ממש לא מאלה שמעלות סטטוס כל שנייה, וגם נמנעת לחלוטין מתמונות משפחתיות טרחניות ומהמתנה חסרת סבלנות ל״לייקים״בפוסט זה או אחר).
אשמח לשמוע את דעתכן (ולקבל גם לייקים. סתאאאאאאאאם...)
אשמח לפתח כאן שרשור דיעות מאחר ואני מתעסקת בזה במחשבותיי לא מעט לאחרונה.
בעבר הייתי פעילה כאן מאוד. היה לי ניק אחר, הייתי מעורה (וירטואלית) במי זו מי, ומי נגד מי. לא כל כך בפורום הספציפי הזה כמו בעוד פורומים בתפוזייה.
ואז הפייסבוק שאב אותי.
מצאתי שם קבוצות שמדברות אליי, נהניתי לדבר ולהקשיב בשמי האמיתי, הקפדתי להיות בקבוצות שנעימות לי, שמכבדות דיונים גם אם הם לא לטעמי, ולברוח מכל קבוצת אמאזונות טורפות.
אבל....
הגיע השלב שאני כבר מוכרת. ויש בקבוצות שאני אוהבת מכרות שלי וידידות וההיא מהעבודה והבת דודה הרחוקה וגם את הפוסטמה .....ושוב יש צורך באנונימיות, כי כשאני ממש צריכה להוציא קיטור על דברים מסוימים וההיא וההן קוראות כל דבר...ממממ...כבר לא מתאים.
האם גם אצלכן יש רצון מסוים לחזור ״אחורה״ ולהתכרבל שוב בזרועות האנונימיות, במקום שבו לא יודעים שאת באמת נחמדה, טובת לב, עוזרת וחכמה, אלא סתם יש לך ניק מטופש שעלה לך בראש כי כבר היית צריכה משהו, אבל פה בחסות האנונימיות את יכולה לשפוך הכל, הכל הכל הכל?
גם אם זה מכוער, לא -נחמד, שונא וחסר בגרות? (הכוונה כמובן לא לפתח דיונים מכוערים בקבוצה אלא לשפוך את הלב על מה שקרה בחוץ).
אחרי חודשים רבים שלא הייתי בתפוז, אני מבחינה שרמת הפעילות ירדה מאוד, כך שאני יכולה לנחש את התשובה, אבל אולי מצד שני רבות מרגישות כמוני- שהפייסבוק זה לדברים הנחמדים? (ולא- אני ממש לא מאלה שמעלות סטטוס כל שנייה, וגם נמנעת לחלוטין מתמונות משפחתיות טרחניות ומהמתנה חסרת סבלנות ל״לייקים״בפוסט זה או אחר).
אשמח לשמוע את דעתכן (ולקבל גם לייקים. סתאאאאאאאאם...)