היי רונה, ברוכה הבאה לפורום
לפי
כללי הכתיב המלא יש לכתוב
עיינה, אך שמות פרטיים של אנשים אינם מצייתים לכללים הנ"ל וזכותו של בעל השם לאייתו כרצונו. ראי התייחסות באתר האקדמיה ללשון:
כללי הכתיב המלא אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו. אפשר להבין את רצונם של אנשים לשמור על כתיב אחיד וקבוע של שמם בניקוד ושלא בניקוד, אם כי כאשר מדובר בשם פרטי הזהה למילה כללית – דוגמת נועם – אין סיבה שיהיה הבדל בינו ובין המילה העומדת ביסודו.
שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?
לגבי ניקוד, אני מעריכה שהוא יהיה עֲיָנָה (כמו עֲלָטָה, עֲדָשָׁה, עֲטָרָה וכו') או עַיָּנָה, כצורה הנקבית של משקל קַטָּל, המשמש לבעלי מקצועות או תכונות (כמו גַּמָּדָה או חַלָּשָׁה), תלוי במשקל שרוצים לייחס לו (תתעלמו ממשמעות הדוגמאות המסוימות, היא לא קשורה). מכיוון שזה שם פרטי שאינו נשען ישירות על שם עצם ולא מתועד במקורות, קשה לי לקבוע חד משמעית. בדקתי בילקוט השמות הפרטיים במילון אבן שושן, הוא ניקד עֲיָנָה.