נצל"ש למי שרוצה לדעת כמה אפשר לחסוך באמצעות
ניהול תקציב אחראי.
90.4 מיליארד ש"ח (24.7% מהתקציב) מיועד להחזר חובות, אלמלא הייתה מדינת ישראל נכנסת לחובות מלכתחילה יכולה הייתה להרשות לעצמה להפחית את המיסים ב24.7%.
13.5 מיליארד ש"ח מיועדים לגמלאות ופיצויים, לו היה עובר סעיף זה לחברות הביטוח הפרטיות ניתן היה לחסוך 3.7% מתקציב המדינה.
43.7 מיליארד ש"ח מופנים לחינוך ולהשכלה הגבוהה, סעיף זה מהווה 11.9% מתקציב המדינה, לו היה מופרט תחום זה עלות החינוך למשפחה (ברוטו) הייתה יורדת ל
18.1% ממה שהיא היום.
20.6 מיליארד ש"ח מופנים למערכת הבריאות וממומנים מביטוח בריאות ממלכתי, לו היה יוצא תחום ביטוח הבריאות מידי הממשלה ועובר לשליטת חברות הביטוח הפרטיות הייתה יורדת עלות הבריאות למשפחה (ברוטו) ל
45.3% ממה שהיא היום.
4.7 מיליארד ש"ח מופנים למשרד הרווחה ו-31.1 מיליארד ש"ח מופנים לביטוח לאומי, יחד מהווים סעיפים אלה 9.8% מתקציב המדינה, לו היה עובר תחום זה לחברות הביטוח הפרטיות ניתן היה להפחית את המיסים ב9.8%.
4.2 מיליארד ש"ח מופנים ל"תמיכות שונות" (מכבסת מילים לתקציב נוסף לפאראזיטים למיניהם ואני בטוח שברור לכם על איזה סוג של פאראזיטים מדובר) והם מהווים 1.1% מהתקציב שצריך לבטל באופן מיידי ורק מסיבות קואליציוניות עדיין לא בוטל.
1.3 מיליארד ש"ח מופנים לקליטת הגירה, אין עוד מדינה בעולם שמחלקת כסף במתנה למהגרים אליה ואין שום סיבה בעולם שישראל תעשה זאת, אלה 0.4% מהתקציב שאפשר לבטל.
1.8 מיליארד ש"ח מופנים ל"תמיכה בענפי משק" (מכבסת מילים לתמיכה בטייקונים), אלה 0.5% מהתקציב שאפשר לבטל.
2 מיליארד ש"ח מופנים ל"מענקי בינוי ושיכון" שניתנים מן הסתם בעיקר לחרדים, עוד 0.5% מהתקציב שניתן לבטל.
38.6 מיליארד ש"ח מופנים לתשלום ריביות ועמלות שניתן היה להימנע מהן מלכתחילה אלמלא הייתה המדינה נכנסת לחובות מלכתחילה, אלה 10.5% שניתן היה לחסוך מלכתחילה.
אם כן, 63.2% מתקציב המדינה ניתן היה לחסוך, דהיינו תחת התנהלות חכמה יותר ניתן היה להפחית את המיסים ב63.2% ולו כך היה הייתה רמת החיים שלנו יכולה להיות גבוהה פי 2.7.
