עוני הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית

SupermanZW

Well-known member
מאוד תלוי איזה נכים

היום יש זילות במושג "נכה" עד כדי כך שיש אנשים הסובלים מקשיי קשב וריכוז או מלקויות למידה שונות וטוענים שבשל כך הם נכים, חוץ מזה, בתנאי אבטלה גבוהה לכולם קשה (באופן יחסי) למצוא עבודה, לא רק לנכים. עידוד צמיחה תחרות ותעסוקה יגרום להקטנת האבטלה ולהקלה במציאת עבודה גם לנכים.
 
אף אדם לא מקבל קצבה בגלל קשיי קשב וריכוז

מקסימום מקבלים שיקום מקצועי
ואני מציע לך לא לזלזל בקשיים כאלה
 
ממש דוגמא

ומה אם אומר לך שאני מכיר מאות נכים שעובדים תמורת פחות מעשרה שקלים לשעה במסגרת "עבודה מוגנת", רק כדי שיוכלו לצאת מהבית?
ועוד כאלה שלא מצליחים למצוא עבודה?
 

SupermanZW

Well-known member
אז בנוסף לשכר זעום הם מקבלים גם קצבה ומסתדרים

ויש פתרונות טובים יותר. לצערי בחרה מדינת ישראל דווקא בפתרון עקום שמנציח את התלות של הנכים החלשים ביותר ואינו מאפשר להם הכשרה בתחומים שיאפשרו להם למצות את מלוא פוטנציאל השתכרותם. אפשר לעשות דברים אחרת. בגרמניה ובהולנד למשליש תוכניות מיוחדות להכשרה מקצועית לנכים אשר מאפשרות להם להתפרנס בכבוד מעבודתם מבלי להזדקק לקצבאות, שם רק הנכים הקשים ביותר שבאמת לא יכולים לעבוד נזקקים לקצבאות לטווח ארוך.
 
אוי באמת שאין לך שום מושג מה זה לחיות כך

האמן לי ששמונים אחוז מהנכים שמקבלים קצבאות בגרמניה לא היו מקבלים כלום מישראל.
קצבת נכה מאה אחוז בישראל זה 2400 שח לחודש אם הוא רווק. אפילו אם יש לו עבודה של 150 שעות בחודש ב"מפעל מוגן" אי אפשר מזה לשלם שכר דירה ולא תרופות....
 

SupermanZW

Well-known member
נצל"ש למי שרוצה לדעת כמה אפשר לחסוך באמצעות

ניהול תקציב אחראי.

90.4 מיליארד ש"ח (24.7% מהתקציב) מיועד להחזר חובות, אלמלא הייתה מדינת ישראל נכנסת לחובות מלכתחילה יכולה הייתה להרשות לעצמה להפחית את המיסים ב24.7%.
13.5 מיליארד ש"ח מיועדים לגמלאות ופיצויים, לו היה עובר סעיף זה לחברות הביטוח הפרטיות ניתן היה לחסוך 3.7% מתקציב המדינה.
43.7 מיליארד ש"ח מופנים לחינוך ולהשכלה הגבוהה, סעיף זה מהווה 11.9% מתקציב המדינה, לו היה מופרט תחום זה עלות החינוך למשפחה (ברוטו) הייתה יורדת ל18.1% ממה שהיא היום.
20.6 מיליארד ש"ח מופנים למערכת הבריאות וממומנים מביטוח בריאות ממלכתי, לו היה יוצא תחום ביטוח הבריאות מידי הממשלה ועובר לשליטת חברות הביטוח הפרטיות הייתה יורדת עלות הבריאות למשפחה (ברוטו) ל45.3% ממה שהיא היום.
4.7 מיליארד ש"ח מופנים למשרד הרווחה ו-31.1 מיליארד ש"ח מופנים לביטוח לאומי, יחד מהווים סעיפים אלה 9.8% מתקציב המדינה, לו היה עובר תחום זה לחברות הביטוח הפרטיות ניתן היה להפחית את המיסים ב9.8%.
4.2 מיליארד ש"ח מופנים ל"תמיכות שונות" (מכבסת מילים לתקציב נוסף לפאראזיטים למיניהם ואני בטוח שברור לכם על איזה סוג של פאראזיטים מדובר) והם מהווים 1.1% מהתקציב שצריך לבטל באופן מיידי ורק מסיבות קואליציוניות עדיין לא בוטל.
1.3 מיליארד ש"ח מופנים לקליטת הגירה, אין עוד מדינה בעולם שמחלקת כסף במתנה למהגרים אליה ואין שום סיבה בעולם שישראל תעשה זאת, אלה 0.4% מהתקציב שאפשר לבטל.
1.8 מיליארד ש"ח מופנים ל"תמיכה בענפי משק" (מכבסת מילים לתמיכה בטייקונים), אלה 0.5% מהתקציב שאפשר לבטל.
2 מיליארד ש"ח מופנים ל"מענקי בינוי ושיכון" שניתנים מן הסתם בעיקר לחרדים, עוד 0.5% מהתקציב שניתן לבטל.
38.6 מיליארד ש"ח מופנים לתשלום ריביות ועמלות שניתן היה להימנע מהן מלכתחילה אלמלא הייתה המדינה נכנסת לחובות מלכתחילה, אלה 10.5% שניתן היה לחסוך מלכתחילה.

אם כן, 63.2% מתקציב המדינה ניתן היה לחסוך, דהיינו תחת התנהלות חכמה יותר ניתן היה להפחית את המיסים ב63.2% ולו כך היה הייתה רמת החיים שלנו יכולה להיות גבוהה פי 2.7.
 
כמה שאתה מצחיק

כך למשל הסעיף להעביר גמלאות וקצבאות לחברות פרטיות מראה על ניתוק מוחלט מהמציאות בעידן בו הטייקנים שודדים את קרנות הפנסיה ובורחים איתם לחו"ל.
הרי הימין הוא זה שגידל את הפאראזיטים בארץ כדי שיוכל להמשיך לשלוט.
אתה טוען שאתה בימין? איך זה שאתה מתנגד להגירת יהודים?
 

SupermanZW

Well-known member
אני ימני מהבחינה הכלכלית אך לא המדינית

אני לא לאומן. למען האמת אני בדיוק ההפך מלאומן, אני קוסמופוליטי.

אני גם מסכים שיש צורך ברגולציה על קרנות הפנסיה בדיוק מהסיבה שציינת.
 

baudrate

New member
בוא ונראה

- החזרי חובות. תן לי להזכר במשהו ... כן כמה דברים
עליה מרוסיה, המדינה מקבלת ערבויות להלוואות בסך של 10 מיליארד דולאר.
אבל חוץ עליה, יש גם מלחמות שעולות כסף רב, השקעות בתשתית שעולות הון עתק,
ואני לא מדבר על כלשאר הדברים הרגילים
אתה יודע מה? אלמלא מדינת ישראל הייתה קיימת, היא לא הייתה נכנסת לחובות.

- גימלאות ופיצויים - על מה אתה מדבר?

- חינוך והשכלה גבוהה - אוקי בוא נפסיק את כל המחקר בארץ. כמו שאמר עמיתך - מחקר במימון ממשלתי זה מיותר אם לא מזיק.
לגבי שכר לימוד, זה במכללות פרטיות 30 עד 40 אלף שקל בשנה.
לגבי עלות החינוך בבתי ספר פרטיים, אפשר לזרוק כל מיני מספרים, המספר שאני הייתי נותן הוא 20 אלף שקל בשנה.
למה? אני מסתכל על המכללות הפרטיות.

- ביטוח לאומי
ובכן, עד כמה שאני יודע חברות הביטוח הפרטיות לא היו מבטחות את הקליינטים של ביטוח לאומי. אז חסל סדר ביטוח לאומי.

- קליטת עליה
נכון , אין שום סיבה חוץ מאידאולוגיה.

בקצרה, אתה נותן ביד אחת ולוקח ביד השניה. רמת החיים של אזרחי המדינה לא הייתה עולה, בודאי לא פי 2.7
 

SupermanZW

Well-known member
אפשר לנהל מדינה גם מבלי להכנס לחובות

או לפחות בלי חובות משמעותיים, אפשר לקחת דוגמה מסין, גרמניה, שווייץ, קטאר, הולנד, נורבגיה, כוויית, סינגאפור, שבדיה, טאיוואן, איחוד האמירויות הערביות, קוריאה הדרומית, דנמרק, הונג קונג, אוסטריה, לוקסמבורג, עומאן, בלגיה, ברוניי ובחריין. בין מדינות אלה יש מדינות שלהן או מאזן חיובי או חוב שהן יכולות להחזיר תוך פחות משנה ללא כל העלאת מיסים ומבלי להיכנס לגירעון.

בנוגע לגמלאות ולפיצויים הסברתי במאמרי.

לא טענתי שיש להפסיק את המחקרים אלא את המימון הממשלתי למחקרים, כך יבוצעו רק מחקרים עם תוחלת חיובית.

לגבי החינוך קרא את המאמר שכתבתי על החינוך, קישרתי אליו בשרשור זה ותוכל לראות בו דוגמאות לבתי ספר פרטיים עם שכר לימוד נמוך משמעותית מהערכתך.

לגבי הביטוח הלאומי, הסברתי במה יוחלף במאמרי על הרווחה וכבר כתבתי לך שתהיה רגולציה שתחייב את חברות הביטוח לשלם בהתאם לתנאי הפוליסות.

לגבי ההגירה (אני מתנגד למושגים "עלייה" ו"ירידה", מדובר בהגירה ותו לא) מדינת ישראל לא צריכה לממן את זה. אנשים חופשיים לבחור היכן יחיו והמדינה אינה צריכה להעניק להם מתנות על כך.

לגבי ה"פי 2.7" כשתחשב כמה מתוך הכנסתך משולם כמיסים (ישירים ועקיפים יחד) תגיע לתוצאה קרובה.
 
הצחקת את הפורום

כשהבאת את יצואניות הנפט העשירות כדוגמא למדינה בלי חובות
אגב גם לגרמניה יש גרעון בתוצר הלאומי וחובות.
יש תיאוריה דווקא ליברלית שאומרת שמדינה דווקא צריכה להיכנס לחובות כי בכך היא מזרימה מזומנית לשוק בריבית סבירה, ויוצרת צמיחה.
 

baudrate

New member
אני חושב שלהכנס לחובות כאידאולוגיה זה הגזמה

חובות לכשעצמו זה לא מרשם טוב, אלא שלפעמים עדיף להכנס לחוב
מאשר לרעוב (יצא חרוז). צריך לראות מה המינון - למה וכמה.
השאלה הגדולה, מהן המטרות ארוכות הטווח של המדינה.
זה דבר שהרבה פעמים לא רואים בניהול תקציבי שנעשה משנה לשנה,
ובטח לא בתקציב דו שנתי.
 
למעלה