זו בדיוק המהות של נון-קונפורמיזם
יש מצב שאת צודקת, שזה יותר דומה לניסוי של אש. אבל בכל מקרה, גם הניסויים של אש, גם של מילגרם וגם של זימברדו - כולם הראו את הכוח של הנסיבות, של הקונטקסט החברתי ושל הלחץ של הקבוצה כגורמים משפיעים, ובכולם מדובר על קונפורמיות כמשהו מאד מאד חזק ואצל כולם דווח על מיעוט זעום של אנשים שהתנגדו (לא בטוחה אם אצל אש היו בכלל מי שהתנגדו - את זוכרת?).
בכל מקרה, הדוגמא שכתבת היא בדיוק נון-קונפורמיזם. להיות קשוב לעצמך ולערכים שלך ולהתנהג בהתאם למה שאת/ה מרגיש שהוא נכון, ללא קשר לציפיות של הסביבה ממך, זו בדיוק המהות של נון-קונפורמיזם. נון-קונפורמיזם זה לא ערך במובן של להתנגד בהכרח ולעשות ההפך מאחרים, אלא זה לא להיות תלוי ב- או עסוק ב- או מושפע ממה שאחרים עושים ומצפים ממך בבחירות שלך ובהתנהגות שלך.
זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם בן-דוד שלי על מילה בערך חודשיים אחרי שבני נולד (ונשאר שלם כביום הוולדו כמובן). זה היה לפני שהפך לאבא (האמת שאני לא בטוחה אם כבר אבא...). הוא תמיד ראה את עצמו כנון-קונפורמיסט, וגם פירש את זה כלהיות בכוונה שונה מאחרים. אני לעומתו, כפי שהעדתי על עצמי, קונפורמיסטית ביותר והוא גם ידע את זה עליי (ואגב, מאד קשה לי עם זה שאני מרגישה צורך כל כך חזק לרצות את מי שסביבי, להיות בסדר עם כולם, לא להפר הרמוניה וכו׳... והלוואי והייתי יודעת לחיות כל יום בחיי כשאני אך ורק קשובה למה שנכון עבורי בלי קשר לציפיות החברה ממני). באותה שיחה, כשהיה כולו נסער מאי המילה אמר לי שהוא לא מבין איך זה יכול להיות שאני כל כך קונפורמיסטית והוא כל כך נון-קונפורמיסט, ואיך זה יכול להיות שמבין שנינו אני זו שמקיימת זוגיות ללא נישואין וילדה בן והשאירה אותו שלם, ואיך היה לי אומץ לעשות כזה דבר דווקא כדי להיות שונה מכולם. ורק שם לראשונה נפל לו האסימון שנון-קונפורמיזם זה לא לעשות דווקא, אלא לעשות את מה שאתה מרגיש שנכון לך בנפרד ממה שהסביבה מצפה ממך. אמרתי לו, שאני עדיין מי שהייתי והלוואי שלהרבה אנשים היה קל יותר עם הבחירות האלה שלי. אבל שהסיבה שבגללה לא התחתנתי והסיבה שבגללה לא מלתי את בני, לא קשורה בשום צורה לחברה שסביבי אלא למה שלי הרגיש נכון וצודק עבורי ועבור בני.