עמדתי בעינין
אני מסכימה להפרדה בין כל מה שנמצא תחת הכותרת של "גראס" לבין החמרים הנרקוטיים, המעוררים וההלוצינוגנים. יחד עם זאת, איני מקבלת את הדיעה כי הגראס אינו מזיק, כבר ראיתי מספיק נזק ממנו. אני מסכימה עם אלישיר לגבי גישת השלטונות. אינני מקבלת את פלישתו של השלטון לתחום הפרט, כאשר הפרט אינו מזיק לזולת. כמובן, שהפרט הזה חייב לשאת באחרות למעשיו, בכל רגע. הן בפני החברה והן בפני החוק. לגבי הדוג'ו: לא אפסול תלמיד אם ידוע לי כי הוא משתמש בגראס. עם זאת, אני מאוד אשמח אם כתוצאה מהעיסוק הממושך בלימוד אומנות לחימה, הוא יגיע לנקודה בה הוא לא יזדקק לזה יותר. אשאף לזה ואהיה מוכנה לשוחח איתו על זה ולעזור לו בכך. לגבי שימושים רפואיים, הם קיימים, אך איני מתימרת להכיר את כולם. אחד השימושים העיקריים בגראס ברפואה הוא לצורך מניעת בחילות והקאות אצל חולים המקבלים טיפול כמוטרפי. אם הדבר נעשה בצורה מבוקרת, אני בהחלט סומכת על כך. יש אומנם תחליפים, אך לא תמיד יעילים כמו הגראס. ידוע לי על המחשבה לטפל בהלומי קרב בעזרת גראס. בעבר טיפלו בניצולי שואה בעזרת LSD, למיטב ידיעתי זה הופסק, בעיקר כי הדבר לא הוכיח את עצמו ממש. אבל, לעינין הלומי הקרב: מי שיצא לו להכיר מקרוב, יודע שיש בתוכנו אנשים שמצבם הוא כזה, שאם אני צריכה לטפל בהם, אני מוכנה לכל. ואם יוכיחו שגראס יכול לעזור להם, אני מוכנה לזה בהחלט. חייהם הם גהינום מתמשך עלי אדמות. אני מכירה חלק מהאנשים האמונים על הטיפול בהם, ואני די סומכת עליהם שידעו לעשות זאת כראוי. כמובן, תמיד יהיו כישלונות או תוצאות בלתי רצויות. אבל, לאיזה טיפול אין?