סיפור מזעזע על קריעת ילדה ממשפתה
אנו משפחה שלפני 14 שנים החלטנו לקחת ילדה למשפחה אומנת, בסיוע שירותי הרווחה הגענו למח' בבי"ח שם היו תינוקות נטושים "בחרנו" ילדה מסויימת בעלת תסמונת דאון שננטשה ע"י הוריה לאחר לידתה, התינוקת הייתה בת חודשיים ומאוד חולה. לקחנו אותה בלי הדרכה, בלי מסמכים וטפסים, בלי שנאמרו לנו זכויותינו ואנו בוודאי שלא ידענו מכלום. עברנו עם הילדה תקופות לא קלות אם זה מבחינה רפואית, התפתחותית, השתלבותית, אך מעולם לא ראינו בה ילדה חריגה או ילדה שאינה שלנו והענקנו לה הכל: שילבנו אותה בכיתה רגילה, חוגים וכמובן הרבה חום ואהבה. לאחר שסיימה את בי"ס יסודי התלבטנו לאן לשלחה: האים שוב להילחם על כיתה רגילה או להיכנע ולצרף אותה לבי"ס מיוחד. לבסוף החלטנו על בי"ס מדהים עם הרבה המלצות, בי"ס "מעלות" באשדוד שהוא עד כיתות גבוהות ומלמד מקצוע (ספרות, וכו'..) למרות שההחלטה לא הייתה קלה שלחנו אותה לשם עם חשש כבד אך הרגיעו אותנו בכך שאין בי"ס יותר טוב מזה בכל האיזור!!! כחודשיים לאחר תחילת הלימודים (שמתוכם חודש אחד חגים, סה"כ חודש לימודים אחד בלבד!!!) מתקשרים אלינו מהמשטרה ומזמנים אותנו לחקירה דחופה, הסיבה: חשד להתעללות מינית בילדה, אה, ודרך אגב, היא לא תחזור אליכם יותר. אין לתאר את המצב שלנו, לא יודעים מהיכן נחתה עלינו הגזירה, דווקא עלינו שכולם היו מתפעלים מהישגיה של הילדה ומטיפוחה, ילדה שהייתה יות חכמה מילדים רגילים וכל זה בעבודה מאומצת וקשה!! שנה שלימה לא נתנו לנו להיפגש עם הילדה ושנה שלימה נלחמנו לטיהור שמנו אבל הכי דאגנו לילדה, לא הפסקנו להתגעגע אליה ולרחם עליה שהיא נמצאת במקום זר והיא בטח מאוד מתגעגעת אלינו גם. לאחר שנה של מלחמות שיתנו לנו לראות את הילדה (בינתיים נסגר התיק- מחוסר ראיות אלא מה? חוקר המשטרה בעצמו אמר שרואים שהילדה משקרת בחקירתה), לבסוף הפגישו אותנו עם הילדה במקום בנוכחות עובדת סוציאלית, אין לתאר את ההתרגשות, שמחה, בכי, כאב שחשנו באותם רגעים, וכך היינו נפגשים עם הילדה פעם בשבועיים בנוכחות עובדת סוציאלית. באחת הפעמים אמרה הילדה שיש ילד (מפגר) בבי"ס שלוקח אותה מאחורי הבניינים ומבצע בה את זממו, העובדת סוציאלית שמעה זאת ודיווחה וגם אנו דיווחנו למשטרה, מסתבר שלילד זה יש עבירות קודמות באותו נושא אך אין מה לעשות עימו שכן הוא קטין ומפגר. בסופו של דבר ניתקנו קשר עם הילדה כי לא היה במפגשים אלו מטרה והרגשנו כי גורלנו נחרץ אין חזרה. עד היום אנו הולכים עם הפגיעה בלב. יש לציין כי: 1.מאז תחילת האירוע לא היו לצידנו שום עובדת סוציאלית ושום מפקחת, כולם היו נגדנו וראו בנו אשמים למרות שאנו היינו ההורים היחידים של הילדה ועם הוריה האמיתיים לא היה לה ולנו קשר בכלל!! 2.לאחר שהחלטנו להפסיק להיפגש עימה קראה לנו העו"ס הבכירה ביותר בארץ!!! לשיחה, וביקשה שנשוב לראות את הילדה...(לאחר שנה שאסרו עלינו לראות אותה ביוזמתם!!!!), 3.כאשר הילדה אמרה לנו במפגש כי הילד עושה לה מה שעושה (דברים חמורים), שלחו לבדיקה אנשים, עו"ס פסיכולוגית ואמרו שיהלדה משקרת, אך כאשר היא אמרה את אותו הדבר עלינו ישר קרעו אותה מאיתנו בלי לבדוק, לשאול, לברר, פשוט לא חזרה מבי"ס. 4. בי"ס המהולל התגלה כמאורת נחשים שזוממם להרוס משפחות כדי להאדיר את שמו!!!!!(מאוחר יותר נודע לנו שמי שהכניס לילדה את הדברים לראש הייתה לא אחרת מאשר הסייעת בכיתה!!!) 5. לא נותר לנו אלא להתפלל שהקב"ה יחזיר לכל אחד כגמולו וכל מי שהייתה לו יד בסיפור המרושע הזה יקבל את המגיע לו וכל מי שתמך בנו ועזר לנו תבוא עליו הברכה!
אנו משפחה שלפני 14 שנים החלטנו לקחת ילדה למשפחה אומנת, בסיוע שירותי הרווחה הגענו למח' בבי"ח שם היו תינוקות נטושים "בחרנו" ילדה מסויימת בעלת תסמונת דאון שננטשה ע"י הוריה לאחר לידתה, התינוקת הייתה בת חודשיים ומאוד חולה. לקחנו אותה בלי הדרכה, בלי מסמכים וטפסים, בלי שנאמרו לנו זכויותינו ואנו בוודאי שלא ידענו מכלום. עברנו עם הילדה תקופות לא קלות אם זה מבחינה רפואית, התפתחותית, השתלבותית, אך מעולם לא ראינו בה ילדה חריגה או ילדה שאינה שלנו והענקנו לה הכל: שילבנו אותה בכיתה רגילה, חוגים וכמובן הרבה חום ואהבה. לאחר שסיימה את בי"ס יסודי התלבטנו לאן לשלחה: האים שוב להילחם על כיתה רגילה או להיכנע ולצרף אותה לבי"ס מיוחד. לבסוף החלטנו על בי"ס מדהים עם הרבה המלצות, בי"ס "מעלות" באשדוד שהוא עד כיתות גבוהות ומלמד מקצוע (ספרות, וכו'..) למרות שההחלטה לא הייתה קלה שלחנו אותה לשם עם חשש כבד אך הרגיעו אותנו בכך שאין בי"ס יותר טוב מזה בכל האיזור!!! כחודשיים לאחר תחילת הלימודים (שמתוכם חודש אחד חגים, סה"כ חודש לימודים אחד בלבד!!!) מתקשרים אלינו מהמשטרה ומזמנים אותנו לחקירה דחופה, הסיבה: חשד להתעללות מינית בילדה, אה, ודרך אגב, היא לא תחזור אליכם יותר. אין לתאר את המצב שלנו, לא יודעים מהיכן נחתה עלינו הגזירה, דווקא עלינו שכולם היו מתפעלים מהישגיה של הילדה ומטיפוחה, ילדה שהייתה יות חכמה מילדים רגילים וכל זה בעבודה מאומצת וקשה!! שנה שלימה לא נתנו לנו להיפגש עם הילדה ושנה שלימה נלחמנו לטיהור שמנו אבל הכי דאגנו לילדה, לא הפסקנו להתגעגע אליה ולרחם עליה שהיא נמצאת במקום זר והיא בטח מאוד מתגעגעת אלינו גם. לאחר שנה של מלחמות שיתנו לנו לראות את הילדה (בינתיים נסגר התיק- מחוסר ראיות אלא מה? חוקר המשטרה בעצמו אמר שרואים שהילדה משקרת בחקירתה), לבסוף הפגישו אותנו עם הילדה במקום בנוכחות עובדת סוציאלית, אין לתאר את ההתרגשות, שמחה, בכי, כאב שחשנו באותם רגעים, וכך היינו נפגשים עם הילדה פעם בשבועיים בנוכחות עובדת סוציאלית. באחת הפעמים אמרה הילדה שיש ילד (מפגר) בבי"ס שלוקח אותה מאחורי הבניינים ומבצע בה את זממו, העובדת סוציאלית שמעה זאת ודיווחה וגם אנו דיווחנו למשטרה, מסתבר שלילד זה יש עבירות קודמות באותו נושא אך אין מה לעשות עימו שכן הוא קטין ומפגר. בסופו של דבר ניתקנו קשר עם הילדה כי לא היה במפגשים אלו מטרה והרגשנו כי גורלנו נחרץ אין חזרה. עד היום אנו הולכים עם הפגיעה בלב. יש לציין כי: 1.מאז תחילת האירוע לא היו לצידנו שום עובדת סוציאלית ושום מפקחת, כולם היו נגדנו וראו בנו אשמים למרות שאנו היינו ההורים היחידים של הילדה ועם הוריה האמיתיים לא היה לה ולנו קשר בכלל!! 2.לאחר שהחלטנו להפסיק להיפגש עימה קראה לנו העו"ס הבכירה ביותר בארץ!!! לשיחה, וביקשה שנשוב לראות את הילדה...(לאחר שנה שאסרו עלינו לראות אותה ביוזמתם!!!!), 3.כאשר הילדה אמרה לנו במפגש כי הילד עושה לה מה שעושה (דברים חמורים), שלחו לבדיקה אנשים, עו"ס פסיכולוגית ואמרו שיהלדה משקרת, אך כאשר היא אמרה את אותו הדבר עלינו ישר קרעו אותה מאיתנו בלי לבדוק, לשאול, לברר, פשוט לא חזרה מבי"ס. 4. בי"ס המהולל התגלה כמאורת נחשים שזוממם להרוס משפחות כדי להאדיר את שמו!!!!!(מאוחר יותר נודע לנו שמי שהכניס לילדה את הדברים לראש הייתה לא אחרת מאשר הסייעת בכיתה!!!) 5. לא נותר לנו אלא להתפלל שהקב"ה יחזיר לכל אחד כגמולו וכל מי שהייתה לו יד בסיפור המרושע הזה יקבל את המגיע לו וכל מי שתמך בנו ועזר לנו תבוא עליו הברכה!